יומן חלל

אני מתגעגעת וזה כואב!

זה לא כאב רגיל,

זה כאב שזוחל בכל הגוף,

מתפתל כמו העורקים,

מתפצל כמו הוורידים,

ומתפוצץ כמו נימים קטנים לכל מגע קל...

אני נבלעת בתוך הגעגוע,

לא מצליחה לחשוב על כלום מלבד זה. 

המחשבות במרוץ,

הרגשות על הקצה,

והתחושה היחידה שחזקה מהכל היא

כ ע ס !

אני מחזיקה את עצמי לא להתפוצץ,

פורקת את הלחץ והכעס דרך הדמעות,

בכל פעם שחשבתי שהמאגרים התייבשו,

הן זלגו מעצמן, מנקות טיפות של כעס מתוכי,

כאב הגעגוע אז מתגבר,

הגעגוע הופך לכעס,

הכעס הופך להר געש של רגשות,

כל מה שאני רוצה זה להעלם,

להפסיק את הכאב...

להפסיק את מרוץ המחשבות,

לעצור את הדמעות

לתת לנפש קצת לנוח...