בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ערות

אל עמקי נפשי
לפני 5 שנים. 9 בספטמבר 2019 בשעה 19:05

ואז, בסופו של יום, יושב לו האדם עם עצמו.

כלוא במחשבותיו, מבקש לנשום.

כמהה להתאחד עם נפשו, מתפלל בתפילה חרישית אל יסודו. אל המעיין מפכה החיים ששמור רק לו, בגן שסביבו הכל פורח.

נעצב למראה העיזבון, מאמין בשעת הכוח, שבה יגלה שכל יופי הבריאה, טמון כבר בו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י