לפני 6 שנים. 11 בדצמבר 2018 בשעה 18:16
אשת לוט היא כולנו.
והסדום שלנו הם הזכרונות.
אין דבר יותר מושך מלהסתכל אחורה, אל מה שהיה וכבר לא קיים.
לנסות למלא את החור שנפער, אולי להרגיש לרגע את התחושה שהייתה.
ואין טעות גדולה מזו.
אתה מסתכל אחורה רק לרגע, והנה שוב נשאבת. הרגשת את מה שכבר לא קיים.
הרסת את כל מה שבנית.
והפכת לנציב של מלח.
