אני צריכה אותך. אני צריכה אותך כ"כ קרוב אליי, קרוב ומזיע ושלי. זה מבאס שתפספס את הטיסה שלך לברלין כי אתה תקוע לי במחשבות.
"אני בתל אביב עדיין. אם את ספונטנית."
לא, אני לא ספונטנית. אני הבן אדם הכי פחות ספונטני שתכיר. יש לי מחר מועד ב' בג'אווה ושבוע שלם של אימונים שדחיתי בשביל המבחן הזה אבל אתה כל מה שאני יכולה לחשוב עליו.
"כן. תקפוץ אליי. "
איך מזקקים תשוקה בכזו קלות ? ואיך חוץ מנחת וחרמנות אני לא מרגישה איתך שום דבר אחר? הלב שלי שייך לך. מהדייט הראשון. אני מרגישה אותך פועם בכל אחד מהנימים שלי. לא יודעת איך בפעם הבאה שאני אשמע נועה קירל במטבח אתה לא תרקוד איתי ואני לא אראה אותך רוקד מכוער בהשתקפות של המיקרוגל. איך לא תצמיד אותי לקיר שליד המקרר ותלטף לי את האגן. תעביר יד רכה על הלחי. אני לא שורדת עד אוקטובר. יצאת בצהריים ונשארה לי מחשבה אחת בראש.
תחזור כבר.