זו הפעם הראשונה שקיבלתי סטירה, ועוד איזה סטירה.
למרות שההורים סובייטים, מעולם לא חטפתי סטירה. עונשים כאלה ואחרים כן, אבל לא עונשים ... כָּאֵלֶּה
"פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר,
קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי…
וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר"
זה קרה כשהייתי ספונטנית ואתה במצב רוח טוב.אתה באת אליי,ישבנו בפארק בשתיים בלילה וכשהיה לי קר אפילו כיסית אותי עם המעיל שלך. וכאן אדוני, התחלת להפנט אותי - מצד אחד ג'נטלמן , מצד שני , מכל שעלה בשיחה ממש-לא ג'נטלמן.
דיברנו שלוש שעות, על הכל, וכשנהיה לך כבר קר אז נכנסו לאוטו, וזרקת לי בצחוק באטפלאג וחומר סיכה. אתה נשענת לאחור ואני שילבתי עלייך רגליים, משתדלת לא להתקרב יותר מדי. התחלת לשחק לי עם השיער ואיך שהוא, בדרך לא דרך, כמו נחש מזדחל ,הידיים שלך מצאו אתה הדרך לצוואר שלי.
הצמדת אותי לחלון. בהתחלה ניסיתי להכחיש, לא להראות שאני נהנת מדי ועדיין לא לשבור קשר עין. ואתה...בחושך, התבוננת. התבוננת בי מתחילה להעלות דמעות, כאילו ראית דרכי, ראית אותי עולה באש ונרטבת תוך כדי שאני משתנקת,אוחזת לעצמי בירך .
הרפיה.השפתיים יבשות, החזה עולה ויורד, מבקש להתמלא אוויר, ועם מבט מזוגג ראיתי אותך מחייך לעצמך חצי חיוך ממזרי, מסופק.
הצעתי לנסוע לים, כי זה שתי דקות מפה והתצפית יפה. ואולי גם קצת כי כבר עלה האור ואנשים התחילו לרדת לזרוק את הזבל ות'כלס, בנינו? יהיה חבל נורא שיראו את הבת של השכן ואשתו הגננת באוטו עם תל אביבי זר, מהופנטת.
הצחקתי אותך את זה אני זוכרת. אני כזאת, חדת לשון, חצופה אפילו.לא ציפיתי שתסטור לי.הסתכלתי עלייך ופתאום, משום מקום הורדת לי סטירה, הסטירה הראשונה שלי.והרגשתי אותך פוצע בי במשהו. אולי זה היה קרום הבתולין ,אבל זה של הלחי, שבעיניי הוא הרבה יותר מיוחד, כי זה לא מקום שמצפים למצוא בו קרום בתולין.
זאת היתה הסטירה הראשונה שלי. ובאותו לילה-בוקר סטרת לי עוד פעם, והצחקתי אותך עוד פעמיים, ובין נושא לנושא וכבר אחרי שנפרדנו לשלום ,עדיין מצאתי את עצמי חולמת בהקיץ על הסטירה הזאת.
היא כאבה אבל היא התלבשה בדיוק, היד שלך על הלחי כמו פאזל, בדיעבד אני אומרת שזאת היתה סטירה מושלמת, וקשה לפרפקציוניסטית להודות בזה.אני חושבת שהתמכרתי. אולי לכאב, אולי לאיום בעיניים שלך, ואולי לכל האווירה איתך.
זהו חבריי, סיפורה של הסטירה הראשונה שלי, אבל בהחלט לא האחרונה שלי.
כי עַל בִּרְכַּי אֶכְרַע עַל שְׂפַת אֲגַם סוֹאֵן
לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ לִרְוָיָה
