וזה מצב לא מוסבר.
הראש רוצה משו והחלקים האחרים רוצים משו אחר.
אי אפשר להחליט .
לכל צד יש מפסידים .
לכל צד יש איזה איבוד חלק.
הוא חדר לנשמה , הכאיב,ליטף,נישאר בחלום טוב ,ורע.גרם לחיוך בבוקר .
והוא ? עטיפה יפה להביא לאמא הביתה...
אך אפשר ? מזה אומר שהתבגרתי?
כבר אמרתי שזה דפוק להתבגר .
כשמחליטים זה נעשה . כמה מילות פרידה יפות , ואז שקט .
שקט רועש , שקט שלא נוח לנשום בו.
אבל החלטה מתקבלת לטוב ולרע .
עכשיו מרגישים תרע . משו נשרף מבפנים.משו כואב שם .
אבל יהיה טוב.
אולי הוא צודק.הוא בטוח צודק.זו תכונה אצלו להיות צודק אי אפשר להתווכח.
אז להתנתק.הגיע הזמן להתנתק מכל הבדסמ . להתנתק גם מהצורך .להתחיל לנסות בכל אופן..
להתנתק מימנו.
(והשיא שיש לי אשכרה דימעה בעיניים, ומי שמכיר אותי יודע שזה נדיר עד לא קורה.) .
אי אפשר להתחיל התחלות בשקרים והסתרות.
אז בהצלחה לי בעולם הונילי המוזר (מקווה לא לחזור על ארבע) . 😊❤
לפני 6 שנים. 18 באוגוסט 2018 בשעה 3:00
