בכתבי "הפוליטאה" אפלטון מתאר בדקדקנות את דמות השולט ואת תהליך ההכשרה הארוך שעליו לעבור. נקודת המוצא בהנחות היסוד עליהן מתבסס אפלטון, מוצגת ב"משל האותיות", בו הוא מבטא את הזהות ההרמונית הקיימת בין שולט ונשלטת, מתוך הנחה שהם זהים זה לזו.הרי שאי אפשר לקרוא לשולט אם אינו יכול לשלוט בעצמו למעשה, השולט והנשלטת אמורים להתנהג בהתאם לכללים של השולט, כאשר לשיטתו גם כאשר הינם זהים השולט תמיד עליון כי הרי הוא מי שמכתיב את הכללים. אותה שיטה רואה את השולט כמקשה אחת המספקת את צרכי הנשלטת והופכת אותה למאושרת. תהליך זה מתרחש כאשר מבנה נפש השולט תואם את מבנה הנפש של הנשלטת "כימיה" והופך את מערכת היחסים של השולט לנשלטת למערכת יחסים הרמתית . אפלטון טוען באמצעות משל זה, כי ההנאה נמצאת אצל השולט,
ב"פוליטאה" מוצג תהליך ארוך ומייגע, שמטרתו לחפש אחר בעל הסגולות הטובות שמסמיכה את השולט. הנחת היסוד הנוספת, היא שהגוף אינו הכלי שיוכל ללמדנו מהי הסגולה הטובה, הידיעה המוחלטת , היות וצרכיו הרבה יותר גשמיים וחומריים. לכן, כדי להגיע לרמה הגבוהה ביותר של יכולת עיון, אנו צריכים לטהר עד כמה שאפשר את הנפש מהגוף, לנסות להפריד את התלות ביניהם. לפיכך, הוא מציין כלי אחר- הנשמה, הנפש , המורכב משלושה חלקים: תבונה, אומץ לב ותאווה. התבונה, מגבשת החלטות רציונאליות על בסיס שיקול דעת בין טוב לרע. אומץ הלב, מהווה אוסף רצונות שנובעים מרגשות חברתיים, החלים ע"י התעסקות בדימוי העצמי של השולט ולא ע"י שיקול דעת. תאווה, מייצגת את הדחפים הפיזיים והביולוגיים שיש באדם, דוגמת רעב וצמא. לכל אדם יש את שלושת המרכיבים הללו, אך המינון והיחס ביניהם שונה. לפי אפלטון, מבנה נפש השולט מאופיין בחלקו הדומיננטי בתבונה, לאחר מכן אומץ לב ולבסוף החלק הקטן הוא התאווה, עליה השולט מצליח לשלוט. מכיוון שמבנה הנפש הינו מולד- אדם שאין לו את סוג הנפש הנכון מלידה, לא יוכל להגיע להבנה המלאה של האידיאה או להיות שולט,כאשר במקביל לכך חייב יהיה לגדול ולהתפתח בסביבה הנכונה על-מנת שיוכל להבין את האמת במלואה. המטרה העיקרית שאפלטון שואף אליה היא להגיע לאיזון והרמוניה בין כל חלקי הנפש , כאשר כל אדם צריך להיות בעל תפקיד ומיקום חברתי התואם את מבנה הנפש שלו וכך יבוא לידי ביטוי בשולט ונשלט. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאם ניקח אדם, שתכונה כמו תאווה היא הדומיננטית בנפשו, וניתן לו תפקיד שליטה, הוא יסבול, ואף עלול לגרום נזק למדינה.
נפש תקינה המתנהלת באופן הרמוני מזוהה עם ארבעת הסגולות הטובות: חוכמה, יישוב דעת, אומץ לב וצדק . זוהי על-פי אפלטון, הנחת היסוד ארבעת הסגולות יחדיו מארגנות את מבנה הנפש למבנה הראוי והנכון, הגורם לאדם לעשות את שטוב לו וכך השולט הטפך לשולט . אפלטון מדגים הבחנה זו, בין סוגי הנפש של הקבוצות, דרך "משל הכוס המורעלת" . נשאלת השאלה מהי האידאה? ומי הם אותם האנשים שהכי קרובים להבינה?
ההמשך יבוא....