טעימה ממני..

ריבוי דמויות אשר שולטות בחיי, נותנות לי הרגשה של חוסר ביטחון.

הרי איך בכלל אפשר לרצות את כולם?

כי לא משנה באיזה נתיב אני בוחרת תמיד יש משהו שנפגע. 

אך אם הוא נפגע, למה אני זאת שלא נרדמת ובסוף בוכה? 

אם אני קיבלתי החלטה לטובתם, איך זה שאני זאת  שמצטערת על מר גורלם? 

מדוע אני מצטיירת כחסרת עמוד שידרה, אם כל מה שרציתי מלכתחילה זה שלכולם יהיה טוב, אושר ואהבה? 

כשהייתי קטנה חלמתי שתבוא ותציל אותי, חיכיתי לך. באמת! 

אבל כשלא הופעת הגיעו אחרים שלרגע שכנעו אותי שהם המיועדים. 

כשנפלתי, ישר קמתי בחזרה.

בידיע שזה עדיין לא אתה ויום יגיע ואתה פשוט תגיע.

תחבק חזק ובשניה תרגיע.

תשמור, תגונן, תעריך ותירצה רק אותי.

כי אני שלך ולנצח אשאר, גם אם לעולם לא תופיע. 

אתגרים הם חיי. אני ניזונה מהם. 

לאחרונה קראתי כתבה על אנשים שחיים בעירום מלא ומתוסכלים מכך שעליהם להתלבש בציבור. 

הכתבת סיפרה שמכדי לא לאבד את החיבור שלה לעירום במהלך היום . היא החלה ללכת ללא תחתונים. 

היא מפרטת מספר יתרונות על כך..

אחת מהם היא הגברת הסיכויים לאורגזמה! 

פה כבר עלה למוחי הסוטה תמונות ורעיונות ;)

אתגר חדש:

יום שלם עם שמלת מיידי ללא תחתונים! 

ב-צ-ל-ח-ה!!!

רוצה לברוח מכאן ולהעלם. 

לעצום עניים ולפתוח במקום אחר. 

אולי גם למחוק זיכרונות לא רצויים ופשוט להתחיל מחדש.

כי הכל גדול עלי אולי קצת יותר מידי!

שנים שאני חיה עלפי "תורת" האסטרולוגיה.

מרוב שאני מאמינה בחרא הזה, כבר פיתחתי "שיטות יעול":

1. לקרוא את האסטרולוגיה כל יום ביומו..

2. עדיף לקרוא את האסטרולוגיה ערב לפני או ממש מוקדם בבוקר.( ככה עוד יהיה לכם את הזמן "להציל" את מר גורלכם.) 

3. לעולם לא לקרוא על זוגיות.  (זה רק מסבך את העניינים.) 

4. היו קשובים לאני הפנימי שלכם ותשכחו את כל מה שקראתם. 

5. אולי בעצם עדיף רק את התקציר השבועי.. (מה כבר יכול להשתנות ביממה או שבע..)

6. טוב.. אולי עדיף רק ניתוח אופי עלפי מזל.. (לא מאמינה בתחזיות עתידיות, זה רק מביא מזל רע)

אז קראתי בפעם המיליון על מזלי.. 

רק שהפעם הייתה הפתעה.. 

ניתוח המיניות שלי 😉: 

"היא מיומנת בכל מה שקשור באהבה ורומנטיקה. המגע שלה הוא אלוהי ובמין היא תעשה הכול לאט, הרי אין למהר באהבה. היא תדע בדיוק איך לענג את אהובה, כשליטת האהבה היא חשה באינטואיציות שלה מה ידליק אותך ולא תהסס לעשות זאת. "

תכלס, קניתי :) 

אחרי יום סיוט סוף, סוף נזרקת מעט את על הספה. 

כל הגוף כאב מהשיזוף של הים והרוח הקרה מהמזגן מרגיעה אותו לאט. 

העניים נעצמות ואני צוללת לעולם החלומות.

בזמן שאני וברד פיט משחקים ברופא וחולה, לרגע אני מרגישה שהאויר מפסיק להיכנס לי לראות ויכול התזוזה שלי מוגבלת. 

תחילה אני מנסה להזיז את היד ללא הצלחה וכאשר אני מרגישה ממש מחנק בכוחותי האחרונים אני מצליחה להתעורר ומגלה שהבן שלי החליט לדגור לי על הראש והגרון. 

אני מנסה להזיז אותו ללא הצלחה וישר מטעלפת שוב לעוד רבע שעה

אךךךך כמה שאהבה חונקת :)

כבר בבוקר קמתי עם תחושת בטן מוזרה. 

התחלתי את היום הפסיכי הזה עוד באופטמיות זעירה. 

הכל עבר יחסית חלק.. "קטן עלי"

עד שהגיע הטלפון המהולל שביסר רעות.

עם מסר מאוד ברור. 

סבא בטיפול נמרץ, מורדם ומונשם. 

מאותו הרגע הכל נהיה שחור.

כל הדרך לבית החולים הידיים רועדות והרגל חזק על הגז. 

הגעתי ראשונה. 

לצערי לאותה המחלקה שלפני שנתיים חרצה את גורלה של החצי שלך. 

אתה שכבת שם מכוסה בדם, ידייך קשורות למיטת מוות הזאת כשצינור חוסם את פנייך היפות! 

ליטפתי את פנייך ולחשתי לך 

- סבא אל תלך לי, זה עדיין לא זמנך. 

עכשיו הכל כבר תלוי בו ובכוח שלו.

ולי מחכה עוד לילה ארוך של פחד שאולי את הלילה הוא לא ישרוד :(

אני לא יודעת מה איתכם . 

אבל אותי השיר הזה דיי מחרמן . .

במכונית נפתחת דלת
ואת נכנסת מחשמלת
החום בגופי משתלט ועולה בי עשן
כולם קראו לך השורפת
שקורבנות אוספת
תני לי לבוא מבחירה להיות לך קורבן.

עשי בי כוויות של שפתיים
קבלי אותי כמו שאני
מהמר כפייתי שאוהב לשחק באש
אם את כמו אש אני מים
יחד נהיה עננים
מעונה לעונה נרחף יחד את ואני
את עונה לא עונה
איך אדע אם את באה איתי
אז חוזר אלייך שוב.

המכונית מלאה עשן
זה לא אני זה רק סיגריות
הנה נרגעתי אז שבי נדבר ברצינות
מה התכניות שלך הלילה
ספרי לי את כל הפנטזיות
יחד נגשים את הכל, תם עידן התמימות.

לא תישאר בי צלקת
אם נעשה אהבה
אהבה תרפא את הכל גם אצלך גם אצלי
יחד נעוף בשמיים
בכל סיבוב יש תקווה
מעונה לעונה נרחף יחד את ואני
את עונה לא עונה
איך אדע אם את עפה איתי
אז חוזר אלייך שוב.

עשי בי כוויות, של שפתיים...