אף פעם לא הצלחתי לשים על עצמי איזושהי תווית אחת שתהיה מדוייקת ותגיד מי אני.
לא כי אני לא סגורה על עצמי, אלא כי אין באמת הגדרה שתתאים לגמרי, אני לא בדיוק מתאימה ל"שחור או לבן".
יורדים לסוף דעתי?
יש בי כל כך הרבה תכונות, אי אפשר להגיד עליי שאני משהו אחד, אני הרבה דברים מנוגדים בבחורה אחת.
ורק שתדעו לכם, זה ממש הופך את החלק הרומנטי בחיים לקצת מורכב, כי רוב הגברים לא יודעים איך לאכול את זה מסתבר.
יש תמונה שלי מיום הולדת 4 שאני כל הזמן רואה בראש, מהחגיגה הגדולה בבית, עם השמלה הלבנה והפרח בשיער המתולתל שלי, שאמא ממש ניסתה לסדר.
טרם הפנמנו שלשיער מתולתל יש חיים משל עצמו.
אצל בנות כמוני - התלתל מחליט מה הלו"ז, הוא גם קובע את מצב הרוח.
בחזרה אל קופרה בת ה-4, שמחייכת מאוזן לאוזן, עם חצי לשון בחוץ, קצת ביישנית וקצת שובבה בו זמנית.
אני עדיין רואה אותה במראה מידי פעם, ביחד עם קופרה הבוגרת, זו שעצמאית בטירוף, מחזיקה בית, משלמת חשבונות, מנהלת תקציב, בונה לבד שידות ונוזפת בקטנה הזו כל הזמן.
אני תמיד נעה בין הילדה הקטנה לבחורה הרצינית, בין העבודה של הגדולים לסרטי גיבורי קומיקס וסדרות מצויירות, בין תכנון ארוך טווח ודחיית סיפוקים לקפריזות של "אני רוצה ואני רוצה את זה עכשיו!"
מרצונות ילדותיים של בת 4 לבחורה שקולה והגיונית בת 35, מ-גזוז פטל או ענבים בארוחת צהריים לכוסית וויסקי טובה עם שתי קוביות קרח באיזה בר חשוך, לפעמים חסרת ביטחון ולפעמים בעלת ביטחון עצמי מופרז.
יש פעמים שאני זאבה בודדה, אבל כזו עם מיליון חברים בכל מקום שאוהבת וצוחקת עם כולם.
יש פעמים שאני רוצה להיות לבד, כי ממש בא לי את השקט שלי, רק ככה אני באמת מתחברת אל עצמי וחושבת ממש לעומק, קטעים כאלה של תובנות וזה... חוץ מזה, אין על ערב שקט לבד במרפסת עם שחר חסון שרץ ברקע ברצף, בלי לחשבן לאף אחד שאני רואה את אותם קטעים שוב ושוב ועדיין נקרעת.
אבל לפעמים הייתי רוצה שיהיה מישהו שיחבק ויגרום להכל להרגיש טוב יותר, בלי מילים, רק מבט מבין ואוהב, שאדע שיש מישהו אחד שבאמת רואה את הנשמה שלי.
אתם יודעים מה, יאללה, עם מילים, שיחפור לי, שיספר דברים וגם יתעניין בי. גם עובד.
אני ממש ילדה טובה, כזו שלמדה, נלחמה, לקחה את כל ההחלטות הנכונות כי ככה צריך, אחראית, שמה קרם הגנה, הולכת עם המוסכמות, משתדלת לעזור לכל מי שרק מבקש, ממושמעת, נחמדה אל כולם.
אני גם ילדה רעה, כזו שנמשכת לבחורים הרעים לפעמים ולדברים אסורים, נשלטת חצופה כזו שדורשת חינוך, חולמת על לעשות כמה קעקועים, אחת שגם לוקחת החלטות פזיזות, שקמה ואומרת אני אעשה מה שבא לי וכוסאומו העולם.
יש פעמים שאני הכי אינטליגנטית ושלווה, ויש פעמים שיוצא לו הערס הקטן שבי שמקלל על הכביש בלי הכרה.
אני יכולה לקפץ משמחה לעצב בשנייה, לחייך ולבכות רגע אחרי, להיות מלאת הכרת תודה על כל מה שהשגתי בחיים ורגע אחר לחשוב על מה שחסר... מקפצת בין ליהנות מהעכשיו אל ציפייה לסופ"ש הבא, בין פחד משתק לאומץ מעורר פליאה, אני רועשת וגם שקטה, אני מכילה ומבינה ולעיתים עצבנית וקצרה, אני נופלת לבאסה עצבנית ורגע אחרי מרימה את עצמי ואת כל העולם, לפעמים סבלנית ולפעמים לחוצה, לפעמים אני מרכז המסיבה ולפעמים מתחבאת מאחורי הקלעים, לפעמים שמה זין על כל העולם ולפעמים מוטרדת כל כך מה יגידו אם ידעו, לפעמים כנה עד כאב ולפעמים מתחבאת מאחורי חיוך רק שלא ידעו מה הוא מסתיר, אני יכולה לדדות על 50 קמ"ש בצד עם המחשבות ורגע אחרי לטוס על 160 כדי לפקס אותן.
מקפצת מקצה לקצה, אין שחור או לבן, יש הרבה צבעים... אני איפשהו במקום טוב, שלמה עם השילוב הזה שלי.
מה שבטוח, אף פעם לא משעמם 😉
