אחרי ימים קשים, פגשתי את המלכה והמלך. ימים שהרגשתי אובדנית, לא אגיד שזה נעלם לגמרי.. קשה מאוד, ותמיד יש רצון מסוים לברוח. כשהגעתי למלכה, הייתי מבואסת. לחץ דם מאוד נמוך, נשימות כבדות, רעד.. ככה אני כשאני בדיכאון עמוק. המלכה אמרה לי להיות על הברכיים, אמרה לי שיש לי מטלות. לא ארחיב על זה, אני לא רוצה שזה יהיה עיקר הפוסט. כאב לי מאוד באותו הרגע בגלל בדלקת בברכיים וזה לא משהוש אני רוצה להרחיב עליו. אולי רק על שקיפלתי את הבגדים כמעט כאילו דיגמתי קיר בייסיק בחנות בגדים. בכל זאת, הייתי צריכה להראות סקילס. אני תחרותית מאוד. כן ארחיב על דברים אחרים שהבנתי.
קשה לי כשקשים איתי. אבל רק כשיש גבולות אני לומדת, המלכה צדקה. הראש שלי עף להמון כיוונים, אני צריכה את הכללים. היה לי קשה שהמלכה הסתכלה עליי במבט של, את חייבת להתאפס, אני אוהבת להיות הכי טובה שיש. אבל היא מיהרה לחבק אותי, התכרבלנו אחר כך, כולם. הרגשתי את פעימות הלב שלה, נישקתי את הגוף שלה.. אחר כך שהלכה להתקלח, אני והמלך התחבקנו, ופתרנו את הויכוח שהיה לנו. הוא הבין אותי וזה היה מאוד משחרר לדעת. תוך כדי היום קיבלתי מהמלכה קצת ספאנקים, והיה שלב, שהיא התאמנה עליי בקשירה עם החבל. אמרה לי לשכב, סגרה את האור. קשרה אותי, תוך כדי ליטפה אותי, והניחה נשיקות.. אני הנשלטת של המלכה שלי. אני לא יודעת מה יש לי לאחרונה.. בגלל שאני נשלטת אני מרגישה פחות.. אבל גם המלכה שלי, היא הנשלטת של המלך, והיא הדבר הכי קסום ומדהים ונוצץ שיש. (המלכה היא אישה בעיקרון אבל באופן כללי יותר מכל האנשים, החפצים, הדברים בעולם, המלכה שלי הכי מדהימה ולכן דבר). גם אני רוצה להיות כמו המלכה.. מדהימה, רק אני. כמו שאני אמורה להיות. ולא רק בשבילי, אלה גם בשביל שאם אהיה ליד המלכה, זה יהיה ברור שאני הגורה שלה. מגיע למלכה שלי יצור קסום ומדהים, גם.
לאט לאט, צעד צעד, זו תקופה קשה. להגיע למצב שיש לי בית. להגיע למצב שאני אוהבת את איך שאני נראת. אני מתחילה מקטן, מנסה להפסיק לשרוט את עצמי מלחץ, מאז שהכרתי את המלכה גם הפסקתי להחליק את השיער, הפסקתי לשנוא את השיזוף שלי.. אני יותר אני. אני רוצה להמשיך מכאן. לאט להיות בן אדם שהכל יושב אצלו בדיוק במשבצת בחיים. הדלקת ברגליים משתפרת לדעתי, לפחות יש שינוי, ושינוי זה מרגיע, שינוי זה ההפך מכאב כרוני תקוע. היד קצת יותר טוב. אקבל טיפול, תוהה עם מי להתייעץ באשר לאיך ואם לחזור להתאמן, כשאבריא. אם בכלל לחזור להתאמן. אני היום אעשה לי רשימת מטלות משלי, דברים שאני רוצה לעשות כדי לאט יותר להתקרב למי שאני רוצה להיות.
לשחות, לדעת לבדל דברים מהממים, יום אחד ארצה שתהיה לי גינה ביתית, כרגע זה פיזי מדי בשבילי, מאמץ מדי. גיליתי שאפשר לעשות ממולאים מפרחי קישוא. איזה מגניב זה, וזה גם ממש יפה.
הבאתי למלכה את המתנה שלה היום. אני חושבת שהיא אהבה אותה. גם למלך הבאתי שרשרת, ולנסיך תליון חמוד. מתחילה לתכנן מתנה לחצי שנה עם המלכה.
חברים שלי היו מאוד איתי לאחרונה. הכאבים, העייפות, חוסר בפוקוס.. קצת פחות מצליחה להתייחס אליהם. אבל הם משמחים אותי מאוד.
ואם כבר מדברים על פוקוס, אני חוזרת לאכול דגים השבוע, ומקווה שזה יחזק אותי ויחזיר לי את המרץ.
טבעונים אומרים דבר אחד, רוב העולם אומר דבר אחר.. אני טבעונית, אבל אולי אני טועה? רוב העולם עם פחות בעיות גופניות משלי.
עכשיו נחה בבית, אבא הכין לי פסטה חמה. אראה קצת טלויזיה. אני לאחרונה על הקצה, מקווה לא ליפול לשם.
כמו ששמתם לב, המחשבות שלי רצות ולא נגמרות. אני חושבת על איך שהייתי בקשרים שונים בעבר, עם השולטת הראשונה- ילדה יהירה תמימה, ומתנשאת. עם השולטת השניה, פתי. עם השולטת השלישית, ילדה מאוהבת חסרת עמוד שדרה ומלאה באהבה, לא קרובה להיות מי שהיא רוצה. עם השולטת לאחר מכן, ילדונת. ועם המלכה.. המלכה היא מלכה, אני לא מונה אותה עם שאר השולטות, שרובן החזיקו יום וחצי. עם המלכה אני נהיית בן אדם בוגר יותר, אבל גם ילדה יותר, ביחד. לא יודעת, אולי בעתיד אוכל להגדיר את זה טוב יותר.
שמתי מוזיקה ברכב היום, ופשוט רקדתי תוך כדי נסיעה. לראות את המלכה, היא נותנת משמעות וחשיבות להנאות הקטנות. גם היא, גם המלך. זה גרם לי להאמין שבפשטות יש המון כוח. לא צריך להתפזר..
וזהו, אם פעם היה לי אכפת מה אני כותבת כאן בבלוג, ניסיתי לכתוב בעברית רהוטה וניסיתי להעביר מסקנה עמוקה, מאז שהתחילו הכאבים וכל החיפושים אחר עצמי ואחר בית, כבר פחות יש לי ראש וכוח לזה. אז אני כותבת מה שלעזאזל בא לי ולא חושבת איך אני מצטיירת עבור אחרים.
וזהו, אם קראתם עד לכאן יפה לכם, כי צירפתי תמונה של הפעם הראשונה שקשרו אותי.. המלכה❤️