היה לי סיום סביר ליום המזוויע הזה. הכנתי מלא אוכל לשבת, כיבסתי בגדים, שמתי במייבש. מזג האוויר, לצד העובדה שאני לא שמה על אך אחד מהתורנים שאיתי וכנראה אהיה לבד, מעודד את זה שכל הבגדים יהיו בגדי שק חמים עבור הלילה. נשאר לי רק לשים את האוכל בתיק אחד, את הבגדים, השמיכות, והכרית- בתיק השני. (פיזי מדי!)
למזלי אני באה עם רכב, וגם אם לא יהיה בי כוח לדחוף הכל פנימה, אני יכולה לזרוק ברכב ולהסתדר.
דיברתי עכשיו עם המלכה, היא הלכה לישון, ולא הגיבה למשהו שכתבתי. הכניס אותי דיי לסרטים, מה שאני לא צריכה עכשיו. אבל אני בטוחה שאני מגזימה והיא פשוט עייפה. אני משתדלת לנשום, נשימה... נשימה....
כשנלחצתי הרגשתי את העצמות בגב, את הגוף נכנס לסטרס ומחנק. כאבים. תפוס. לפחות אני מזהה שהכאב הזה קשור לנשימה, ו לסטרס.
לאחרונה אני מאוד חרדתית. פעם זה קרה לי אחת לכמה זמן. היו בעיקר דיכאונות והתקפי זעם, לא היו חרדות. בשבועיים האחרונים כל רגע אני נכנסת למחשבה ונלחצת. או שלא נכנסת למחשבה, אבל מזהה שיש מחשבה עמוק בפנים, ומפחדת לגלוש אל עומקה. מפחדת גם לגלות אותה על פני השטח.
ואני מבינה
אני מבינה שאני צריכה להתאים לעצמי סביבה שונה כרגע. חברים שלי יודעים שאני כמעט ולא מתעניינת, ופחת כיפית, כי אני בתקופה קשה. הם מנסים להרים ולעודד אותי, הם יוצאים מגדרם בשבילי, בעיקר שם בשבילי. ואם בדרך כלל הייתי רוצה להחזיר באותו המטבע, והייתי חושבת על הדדיות- אני מקבלת בקלילות כל עזרה שרק אפשר. אני זקוקה לה נואשות, והיא אפילו לא מספיקה.
בנוסף לקבנית חברה פנתה בשבילי לגורם במהו״ת. אני אתחיל שם פגישות שבועיות, אולי אפילו יותר, מה שאומר שלפחות שליש מהשבוע שלי מלווה על ידי גורמים נפשיים ששומרים עליי.
זה גם אומר שאני צריכה להסביר לאחרים מה מלחיץ אותי ומה לא, בכדי שינסו להיות רגישים כלפיי. אני בתקופה בה אני נעה בין להחזיק כדורים ביד לבין לנשום. היום הקפתי איזור גדול בבסיס כ-5 פעמים מרוב סטרס שבסוף גם הברך התחילה לכאוב. אני צריכה שיקלו עליי וירדו מהגב שלי סיכונים נוספים
גם בבלוג, אני כותבת המון פוסטים בלי משמעות, בלי לחשוב. אני לא חושבת על איך אני נראת, על מה אני רוצה להעביר. איך אני רוצה להצטייר.. אני חושבת על עצמי! אני פורקת. משאירה הכל, כי אני צריכה תמיכה ועזרה. אם אני רוצה כמו עכשיו לכתוב דברים שכנראה לא מעניינים אף אחד, אבל זה משמעותי בשבילי- אני אכתוב. זה היומן הפרטי שלי שאתם חלק ממנו. וכאם אצא מזה, בעתיד אמחוק את כל הפוסטים האלה ואמשיך כרגיל. כרגע זה מה שיש
אני כרגע פשוט לוקחת כל עזרה שאפשר. היום עשיתי צעד אחד קדימה לאזרחות- ביררתי על הנפקת רשיון, תז, דרכון, אשראי. חלק צריכה לחדש, חלק אבדו לי. זה א. באזרחות.
חוץ מזה מחפשת עבודה, עבודה שוברת שגרה.. מקווה שאמצא משהו כיף בזמן.
אני מודה על שיש אנשים סביבי. גם עם אני מרגישה לבד רוב הזמן. מעכשיו אתחיל לנפות את מי שנכנס לחיים שלי, בכבידה. לא עוד קצינות סתומות. לא עוד להתחבר לכל מי שמחזיר לי חיוך.