לפני 3 שנים. 22 בפברואר 2021 בשעה 4:46
כבר מצאתי לעצמי דרך לא לשקוע
המוטיבציה וההתרגשות מכהה את הכאב
גם הבנות נוספות אליהן הגעתי
ופתאום אני חושבת עליה בנסיעה הלוך לבסיס, ובוכה
זה מפחיד אותי, כי לבכות מתקשר לי ללופ בו הייתו
אבל אני אומרת לעצמי שזה בסדר, ואפילו בריא.
אני אוהבת אותה, היא נתנה לי חום, בית, אהבה
נתנה לי שייכות, העבירה אותי מסע
היא לימדה אותי חלק ענק ממי שאני היום
זה בסדר לבכות, שדבר כזה נהדר נגמר.
לפני שאני יוצאת מהרכב אני מאחלת לעצמי
יום טוב, רגוע, אני מזכירה לעצמי שהיא תמיד לצידי
גם אם לא כמלכה, היא איתי ועדיין אוהבת
ואני עדיין חשובה לה.
