רגע של פריקה.. כמה דברים אפשר לשאת? מצחיקים אותי כמות הדברים שנאלצתי להכיל היום. שליחת קורות חיים, דיבור עם עבודות, עבודה שותפת בצבא, הודעות מהמאמנת, מהתזונאית, מידיד שכמעט הפך ליזיז עד ששרפתי אותו מהרשימה הזאת (כי מה לעשות, אי אפשר להתנהג בצורה מגעילה ולהשאר בחיים שלי), אז הוא לא קיבל סקס (: פתאום איחולים, לבבות.. דיי מצחיק. עוד, ועוד, בולשיט.
אז בשיחה האחרונה עם הקבנית, בכיתי, כי בכל זאת שנה וחצי הגיעו לכדי סיום.
בעבודה עצמה, זרמתי, ולבסוף- הכלתי את הכל.
אבל יש אנשים ומצבים בחיים שפשוט משעשעים אותי. והכי משעשע, הוא כמה טובה אני בלנתח מצבים ואנשים, כמה אני מבינה הכל.
אז האם בגלל שאני יפה, חמודה ותמימה, אני נאיבית? ממש לא! האם אני אפול לטריקים זולים? ממש ממש לא.
האם זה מצחיק אותי, קצת, אבל גם מעלה לי את הסעיף.
מה אני בוחרת לעשות?
להסתכל על החיים הנפלאים שלי, על מי שנהייתי, על האנשים הקסומים סביבי, נרשמתי היום ל4 מפגשי מדיטציה עם מדריך מדהים, ולקבוצת מדיטציה נוספת מלאה בשקט וצלילים. אני ממשיכה ליצור שגרת חיים בריאה, שהכי מדויקת לי, ואיזה כיף זה להיות הכי מדויקת לעצמי, איזה כיף זה להיות נטולת פוזות, רעש וצלצולים.
לשבת עם כוס תה מול הנוף מהמרפסת, שמדמה מושב, והאוויר....
