היציאה של אזרחים היא מסתבר בכלל בראשון בערב. יום קצת מוזר לצאת בו, אבל זו הפריווילגיה ב-לא להיות חיילת. יצאנו לתל אביב, ערב פשוט, קליל, שלכאורה לא יתרחש בו שום קסם. הפלא ופלא, היה זה ערב קסום במיוחד. טעמתי את המלבי הראשון שלי! בסירופ היה את תבלין ההל שאני מאוד אוהבת, ולימון. טעמתי קוקטייל שמורכב מתה, וויסקי, על אף שבדרך כלל אני שונאת את טעמו, אהבתי את הקוקטייל בשילוב של התה שאני מאוד אוהבת. צילמנו אין-ספור תמונות, מצחיקות, מביכות, סקסיות. יציאה פשוטה של שתי נשים, שרוצות לחזק אחת את השניה, לצחוק, לדבר, לרכל, לרגע לברוח מהחיים, אולי בכלל לחיות אותם. החיים נפלאים כשהם כך.
חזרתי הביתה, העלתי מס׳ תמונות, בא לי שכולם יראו. בא לי להראות שטוב לי, כשבאמת טוב לי. בא לי להראות את מה שהרווחתי, חברה נפלאה שאיתי מעל ל15 שנים, יופי שעברתי טלאות בכדי לאהוב, בא לי לצעוק- אני סקסית! (פרחה מעולם לא אהיה), אני סקסית, אני סקסית. אני שווה המון, ומגיע לי כל העולם, כל משאלה, בתיבול של הל ולימון.
