שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אגם הברבורים

לפני שנתיים. 10 בספטמבר 2021 בשעה 23:34

היא שלחה אותי לכתוב על היום שלנו, ו, וואי.. כמה שחיכיתי למשימה הזו. חיכיתי להזדמנות לכתוב פוסט עליה, שהיא תצפה בכליון עיניים לראות, כמו כן, להזדמנות לכתוב את מה שאני מרגישה, בפירוט, להתחבר לרגשות שלי, אהבתי לעשות את זה פעם.

בעוד היום, עוד יום התחיל איתה. היא באה אליי בבוקר, אני כבר הייתי מקולחת, נקייה, אחרי שסידרתי וניקיתי מעט. היא נישקה אותי בפתח הדלת, זה היה רגע קסום עד שלפתע המוזיקה התנגנה מהפלאפון שלה, ביונסה. הנשיקה הפכה לרגע קסום ומשעשע אפילו יותר. היא לא נבהלה, היא המשיכה לנשק ולחבק אותי. היא רקדה, זזה מצד לצד, והזכירה לי שרצינו לרקוד סלואו. ככה בפתח הדלת, אני והמלכה. 

בחדר שלי התחבקנו, היא עשתה לי לאפ דנס לוהט שגרם לי להיות מובכת מעט. הכנו קפה, יוגורט, יצאנו לשמש. אני ניגנתי ביוקלילי, היא צילמה, בלי סיבה, אולי מאהבה.. ואז- אני ניגנתי, היא שרה ביחד איתי. רגע של סינכרון מושלם.

יצאנו לקניון, קצת שופינג, קניות, חזרנו הביתה. אני התחלתי לבשל לנו ארוחה בעוד היא למדה. היא כזאת חרוצה.. אני התאמנתי, היא המשיכה ללמוד. הצעתי לה שנמתח ביחד. מה, את רוצה גם למתוח אותי? את הרגליים? היא שאלה. עניתי בחיוב. כל אחת מתחה את האחרת עד לשיא שלה. לאט התגלתה גמישות, במקביל לאוויר שמקבל בית יותר נעים לשהות בו דרך הנשימה.

גם אני הרגשתי בבית. כיף לי איתה.. היא מאתגרת אותי, מחייכת אותי, מקסימה ושובה. היא אישה גדולה שיש בתוכה אישה גדולה אפילו יותר, ולב יש ילדה. זה ידוע, לילדים יש את הלב הטהור ביותר.

בכל רגע בו היא מתחה אותי, מצאתי נשימה, ובעיקר אהבה בלב של הילדה. על כל מכשול עליו התגברתי, מצאתי שלווה. היא עוברת איתי תהליך, עוזרת לי להתקרקע, ולמצוא מקום, בעולם, גם איתה, המקום גדל ומתרחב. ככל שאמתח יותר- אתרגל לבסוף, אולי אפחד פחות.

מקמתי נרות שונים בחדר המקלחת, הדלקתי אותם. במקלחת- רק שתינו ערומות. מלטפות אחת את השניה, מנקות, מתנשקות. היא נותנת לי ספנקים, אני מרגישה צמרמורת.

ראינו ביחד את הסרט על רפונזל, וכמוה, גם אני מרגישה קצת חרדה, הרבה מתוסבכת, רוצה לתפוס אותה שתהיה איתי, אבל מפחדת שתלך לאיבוד בין הקשרים. 

ואחרי רגעים ארוכים של בכי.. בהם היא הביאה לי את המוצץ שקנתה לי, עם האריה הקטן עליו, וחיבקה חזק, נשענתי עליה.

גם עכשיו, אני משחררת, ונשענת. מקשיבה לה כשהיא מחבקת ואומרת שיהיה בסדר. סומכת על עצמי, שסומכת עליה, שאומרת לי שיש לי מקום בעולם.

רק,

שיהיה נעים

 

Master Maor​(שולט){הפוכית} - תענוג לקרוא, למרות שרב הנסתר על הגלוי כאן.
לפני שנתיים
Purple Rein​(מתחלפת){APollo} - קראתי וחייכתי חיוך גדול ושליו..
לפני שנתיים
Odette​(אחרת){בקשר} - ♥️
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י