אז בא לי לשתף שהיו לי שבועיים קשים, למעשה, עדיין. המון מתעקם. התחיל בוירוס פתאומי לפני יום כיפור, שהחליש אותי מאוד מאוד, והרס לי את רצף האימונים. מיד לאחר מכן, צום יום כיפור, החליש גם הוא. ולפני הצום- אימון שלא היה חכם לעשות אחרי שמרגישים מאוד חלשים, אמנם הכאב עבר, אבל דילגתי על אימונים, וכתוצאה משינוי בתוכנית אחרת, חזרה לכאוב לי כתף שמאל, ואני תוהה מה יהיה הלאה. הגוף שלי חלש, תמיד מרגישה בוערת, פתאום צורך ביותר מזגן (הלוואי שיכולתי בלי, וגם עם, לא כל כך נעים לי). מרגישה חלשה, והכתף מפריכה לישון. לא ישנה טוב, ימים ארוכים בעבודה.. היום נרדמתי ושוב לא התאמנתי.
אני משתפת את זה ועל הדרך מסכמת לעצמי את התקופה הלא טובה הזאת. אכתוב בנקודות-
מחליטה להעביר הכל בנשימה
מחליטה לישון בשעות קבועות ולקבל לפחות 8 שעות שינה.
מחליטה לא לוותר
כאן נמדדת ההתמודדות שלי. אם אתגבר על זה, אוכל להתגבר על הכל. התמודדתי פעם אחת עם הכאב, ועכשיו מישהו בוחן את ההתמודדות שלי שוב ואת מה שלמדתי.
משתפת שלמרות שיתכן ומצב הרוח שלי ירוד לאחרונה, אני לא מוותרת, ואני אנצח.
נשמע כמו מלחמה, אך יותר כמו מלחמה שאינה- אני אנצח ברוגע, בנחישות, ובשלווה שלי.
