בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אגם הברבורים

לפני שנתיים. 6 באוקטובר 2021 בשעה 21:34

היו לה שפתיים מלאות וורודות, היה קל לנשוך אותן, אבל בדרך כלל הייתה זו היא שנשכה את שלי. לסת בולטת, לחיים גדולות שאהבתי לצבוט. עיניים גדולות שהסתכלו לי לתוך העיניים וקילפו את כולי. היה נראה ברגעים אלו כאילו היא אמרה לי כמה היא מלאת תשוקה אליי. התחת הגדול והעסיסי שלה, שיודע לעשות טוורקינג כל כך טוב, והמחשוף שלה דרך הגופיה השחורה שיגעו את הקטנה שבי. כל חלק בגוף שלה צעק אישה חזקה, עוצמתית, סקסית. רציתי להיות מתחתיה. התשוקה האמיתית הגיעו כשירדו הבגדים- והעיניים נשארו נעוצות זו בזו. סקס אפיל, אהבה, תשוקה. הגניחות שלי נודדו אל תוך האוזניים שלה וחירמנו אותה, כמו כן הרגע בו הכניסה את הסטראפ און לתוכי, עד שרצתה שאזיין אותה גם, נתתי לה 3 גמירות.

לפחות הסקס האחרון שלנו היה מטריף. הבעיה באה אחר כך, כשלפתע הכל נגמר ונשארים זכרונות. הגוף מתגעגע, אבל בעיקר למבט, לנשיקות, לרוך. ככה יודעים שהיה מדובר באהבה אמיתית.. אני מתגעגעת ליד שלה על הלחי שלי, שהלוואי והייתה על הלחי שלי גם עכשיו כשאני בוכה ומתגעגעת. אני רוצה אותה והיא לא לידי. היא לא כאן לנשק, גם לא תהיה. היא הלכה לאדם אחר, היא בחרה בדרך אחרת. אמרתי לעצמי שלא אעשה רומנטיזציה ממה שהיה, אבל זו עובדה- הסקס היה פשוט טוב, ופתאום אני רואה בו את כל האהבה שהייתה. אין צורך לספר על הרגעים שלנו ביחד ועל המילים שהחלפנו בנינו, זה שלנו. הכל הסתכם כשהחזקנו אחת את השנייה במיטה. אני מתגעגעת אליה, מתגעגעת למילות האהבה שלה, למגע, למי שהיא. התאהבתי. אבל היא בחרה בדרך אחרת. זה כואב, אבל אני צריכה לזכור את זה. היא בחרה במישהו אחר. היא לא אהבה אותי עד הסוף. מגיע לי יותר. הלוואי ויום אחד היא תזכר בי ותתגעגע.

 

(החלטתי בהדרגה להפסיק לכתוב פה. כרגע המקום הזה ישמש אותי בזמן הפרידה, וגם, מקווה שזה הפוסט האחרון שאכתוב. החלטתי שאני מחפשת בידיאסם בקשר זוגי רציני שיהיה לי בעתיד. אני לא מחפשת להשתעשע, ואם אחפש, זה לא יהיה כאן. אף אחד כאן לא סגור על עצמו, אנשים אבודים. אני נאבדתי כאן ונשבר לי הלב למליון חלקים מגיל 18. אני משחררת את עצמי לחופשי, לאנשים שבאמת מסוגלים לאהוב)

חלקה כאישה​(אחר) - חיבוק
וכל מילה אחרת מיותרת ....
לפני שנתיים
Master Maor​(שולט){הפוכית} - תמיד עצוב לקרוא על פרידות. תענוג לראות את האופטימיות שיש בך.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י