כששלחתי את ההרשמה אל הקורס, זה היה לידך. את גם הראשונה שסיפרתי לה שאני משתתפת בו. שבוע הבא אני הולכת לשם, ואיעלם לכמה ימים. אני מלאת חששות, פחדים. ואת חסרה לי אחות שלי, חברת נפש, ומשפחה שלי. אני רוצה לשתף אותך בכל מה שקורה לי בחיים, בכמה שאני גדלה. ביחד אנחנו כל כך קטנות- אבל הנה אנחנו, כל אחת בחצי אחר של העולם, בתהליכי גדילה מואצים. איתך גם כשאני גדולה- אני מרגישה קטנה. ואולי בכלל- אני מרגישה אהבה, מחוברת, נתמכת, מרוגשת. מי אמר שאלו רגשות של ילדים? רק בגלל שכילדה הם היו לי כל כך חסרים.. אני מתגעגעת ללהתקשר אלייך ופשוט לבוא אלייך הביתה, לעשות שטויות ולצחוק כמו שאני יכולה רק איתך. אני מתגעגעת למבט שלך שרואה אותי, שמתפעל ממני, שאוהב ומקלף אותי שכבה אחר שכבה. אני מתגעגעת לאהבה שאני מרגישה כשאני איתך, לכמה שאני רואה אותך בשקיפות מלאה, אל תוך תוכך. ועדיין- יש בך המון שמצליח להפתיע אותי. חברה יקרה שלי, אני פשוט מניחה שאני במחשבות עלייך. שאני מחכה להתחבר איתך שוב. שנכנסת במהירות מואצת אל ליבי ואל חיי, ככה פתאום, למרות היכרותינו הארוכה- זה קרה עכשיו וזה חזק ואמיתי. אני מתגעגעת אל החברה הכי טובה שלי, שהיא כבר ממש משפחה. מתגעגעת אלייך, ומביעה את אהבתי הכנה.
לפני שנתיים. 17 באוגוסט 2022 בשעה 21:49