אתחיל מהסוף- הזעתי את חיי בריצה.
קמתי הבוקר להודעה מחבר, שקפץ לאיזור- נפגשנו ובילינו את כל היום ביחד.
הלכנו לפארק שמעולם לא הייתי בו, כאן באיזור. אני מכירה הרבה מקומות, אבל החלטתי שאני רוצה ללכת על דברים חדשים, ולהיפתח לעולם.
יער יפייפה! בהחלט מקום לפיקניק, או פק״ל קפה. מקום טבע בתוך הסביבה העירונית, כמה שאני אוהבת כאלה.
החדר שלי נקי, ומסודר. נרדמתי, והתעוררתי לחוצה.
מטוסים, בומים, רעשים.
מדיטציה, קראו לה ״מדיטציה עבור הגנה״, בהחלט הרגשתי שאני נרגעת.
קבעתי שעה, 20:30 יוצאת לרוץ. ואכן, בשעה זו אחרי מתיחות והליכה, התחלתי בריצה.
הגעתי ליעד שלי, מטפטפת זיעה. ניצלתי את זה למתיחות, גמישות, ותרגילי כוח.
התבאסתי שלא הגעתי אל המתח הגבוה.
בדרך הביתה שמתי מוזיקה באיטלקית, שהקפיצה לי את מצב הרוח, היישר אל המקלחת.
עם אוזניה אחת- נכנסתי אל המקלחת הקטנה להישטף.
מים חמים זרמו על הגוף שלי, השירים התחלפו, שיר מקפיץ, נשי, באיטלקית.
מים הפכו לקרים, אני רקדתי, ויצאתי מחויכת מהמקלחת-
אני זו שמגנה על עצמי.