חזרתי רעבה מהעבודה. גם כי, ממש בא לי עוגת שוקולד חמה ומנחמת, אחרי הימים האחרונים. אבל גם כי באמת לא אכלתי מספיק, בא לי סלט אסייתי, וטופו מוקפץ, והמבורגר טופו ענקי! עם בצל מטוגן בפירורי לחם, מיונז, וסרירצ׳ה.
לא, אני לא לפני מחזור, ולא בהריון, פשוט רעבה, כי החיים מאמצים.
למשל,
היום בעבודה הוצאתי את כל הכוחות שלי. רצתי, דיברתי, אני כבר כמה ימים בלי קול- אז נעזרתי במיקרופון.
אבל אז,
דיברתי עם אחד הנערים, טוב. הוא כבר גבר! סיים יב׳, לקראת הצבא. מעל 18- חשוב מאוד, אבל הכי חשוב זה השיער החלק שלו, והעיניים הכחולות. הגוף הרזה, השפתיים הורודות. והמילים התמימות- על העולם שהוא רוצה לראות, על הקופסא ממנה הוא רוצה לצאת.
יש לי מלא קופסאות, בכל קופסא יש משהו אחר שאני אוהבת- אני אוהבת תלתלים, ואוהבת קצת מלאים, ואוהבת רזים. ואוהבת כריזמתיים, אבל גם את השקטים. אני אוהבת את הרציניים, ואת אלה שברוחם עדיין צעירים. מסתבר שגם בנים, שקטנים ממני- אני ממש אוהבת.
