אגם הברבורים

לפעמים אני חושבת על זה שהיום כנראה הייתי יותר מתאימה אליהם מפעם.

המחשבה עליו, ועליה, על כולנו ביחד, על השליטה שלה.

האמת היא שהימים האחרונים היו זוועה. והבוקר, מצאתי נחמה בלצפות בסרטונים הקצרים האלה, עם המשחק הגרוע. אבל האמת, אני נהנת מזה, כמו שאני אוהבת לקרוא מנגות ושהפרקים הקצרים עוברים מהר, והסיפור מתקדם.

אני נכנסת כל כולי לסיפור, וכשנכנסתי, רציתי גם אני להיות שוב גורה. רציתי את המבט, את הרעב, והפעם- 

הייתי רוצה להיות ממושמעת, וצייתנית. הרי, אם זה עושה לי טוב. למה לי להלחם? למה לי להציק?

ואולי ככה בחיים בכללי, להתחיל לקחת את כל מה שאני חולמת.