מלמדים אותנו לפחד. מלמדים אותנו לעקוב אחרי נורמות חברתיות. מלמדים אותנו שלעשות דברים מדהימים זה לעשות דברים מטורפים, שלעשות את הבלתי אפשרי זה הצלחה. מלמדים אותנו לא פחד, מה הוא, אלה אשליה. מלמדים אותנו שלהיות שונה זה להיות ״מקורי״, כשבעצם להיות שונה ולהעיז זה רק להתנתק מהפחד, להתנתק הנורמות ומהאנשים שכבלו אותם ומלמדים אותכם פחד מה הוא ולפעול על הרצון הטבעי שלנו.
משהו שלמדתי היום, בעת שאחרי נסיונות רבים לבצע עמידת ידיים נכנסתי לקצת ייאוש ותסכול, ניסיתי לדמיין שהקיר והדשא הם מזרונים רכים, אבל אז הבנתי שלא. זו המציאות. והמציאות לא מפחידה, זה בזה״כ קיר, אני מוקפת בדשא רענן, הראש רחוק ולא יפגע. ואמרתי לעצמי שזה מרגיש לא טבעי. אבל זה הכי טבעי שיש. זה כל כך טבעי שאנחנו נרצה לזוז. בני אדם נועדו להיות דינאמיים, יש לנו רגליים, ידיים, מפרקים. זה טבעי שהגוף שלנו , שמגן עלינו תמיד, יתמוך בעצמו ויאפשר עמידת ידיים. זה הכי טבעי, אפשרי, ולא מטורף. שברתי סטיגמות היום.
