תודה שגם בעת קושי אני רואה את האור.
תודה על שאני לא מוותרת אף פעם.
תודה על העקשנות שלי שעוזרת לי לא לוותר.
תודה על האנשים סביבי שאני אוהבת מאוד.
תודה לאנשים שעוזרים לי לחייך בצבא.
תודה על הגשם שהיה מוקד ההזדהות והשמחה שלי השבוע.
תודה על דברים פשוטים שגורמים לי לשמחה.
תודה על היכולת להקים את עצמי לקפה ומקלחת בבוקר.
תודה על האהבה שלי למילים.
תודה על אוכל בריא.
תודה על היכולת להרגיש ריקה ועדיין להצליח להודות.
היא קסם.
עריכה- היכולת להרגע היא לכשעצמה, קסם. אני יודעת איך לפעול. הבוקר קמתי, שתיתי תה, עשיתי יוגה רבע שעה. לאחר מכן נרגעתי קצת, ודיברתי את שעל ליבי בכנות רבה. איך פעולה קטנה יכולה לעזור לי לפעול נכון, ומדויק לי. עכשיו התקלחתי, ותכף אני יוצאת עם חברה מהצבא ללגום כוס תה נוספת. כשאני בחרדה, אני יודעת להאט את הגוף: להושיט את היד אל עבר הכוס באיטיות, ללגום בעדינות. כשהגוף איטי, קצב הלב נרגע. יש לי בקרוב תור לקבנית, ואני יודעת מי אני. אני מודעת לתכונותיי, ולאן אני הולכת מכאן. זה חשוב מאוד. לפעמים כשאני משתפת את החלקים החשוכים בי, אני נוטה לשכוח שהם החלקים שגם מאירים. לצידם גיליתי את האור האמיתי של השמש, ואת היופי בגשם, ובכוכבים. כבר אמרתי- בעת שחווים רגש כה חזק, הכל נראה שולי לעומתו, ומתחילים להעריך את הדברים הפשוטים והמופשטים ביותר. תודה על היכולת להתבטא, תודה על היכולת להעריך, תודה על שאני מודעת לכל תכונותיי, תודה על החרדה והעצב שבלעדיהם היה קשה יותר להודות כך לפרטי פרטים. תודה על שאני יודעת שאתם רק 10% ממני, וכל השאר זה אני. אני המוארת.
