לפני 21 שנים. יום חמישי, 11 באוגוסט 2005 בשעה 23:11
הייתי מרחפת על עננים
הייתי בשמיים עם אושר בעיניים
הזמן איבד ממשמעותו
היית לי חלום בהתגשמותו
לא היה זה חשש להרטב
לא היתה זו סופת ברקים
אלא צורך במיצוי האפשרויות
שמוסס את הענן, הותירני בכאב
הנחיתה קשה וכואבת
הלב כאילו נמעך
ואני עדיין אוהבת
זה כואב ושורף כל כך
זה ספור שנקטע באיבו
כמו קארמה שאינו גמור
מאמינה שאתה עוד תבוא
אז נכתוב את המשך הסיפור