לפני 18 שנים. 8 באפריל 2006 בשעה 11:37
ישבתי אתמול במסיבה, מוקפת אנשים אוהבים, מפרגנים, מחבקים, חייכתי לכל עבר, קיוויתי שהחיוך שהתחיל מבחוץ יחלחל וינבוט גם בפנוכו. זה קרה רק חלקית. לא היה לי עצוב מידי. אבל הגעגוע היה שם כל הזמן. וברגעים של מחשבות מתנתקות, עפתי לי למחוזות הדמיון והפנטזיה. את לידי, את תחתיי, את מביאה לי משקה, את מעסה את כפות רגליי, את מלטפת את זרועי, את מלקקת צווארי.
איך פתאום רטוב לי הצוואר? אה זה אתה. חיוך. לא אני לא רוצה עוד כוס יין. תודה.
