לפני 18 שנים. 29 באפריל 2006 בשעה 23:03
איך בשבריר של אור מתוך עינייך
את פורצת את שערי ליבי,
משחררת את תשוקתי אלייך
את משחרת למוצא פי.
נופלת על ברכייך לרגליי
מנשקת, סוגדת, אוהבת.
מתחככת ברגליי
מחממת את עורי.
שמך נישא על שפתותיי
מעניק לנו עוצמות של אהבה
שמי נישא על שפתייך
ממלא את ליבי אושר ותקווה.
