לפני 17 שנים. 29 באוגוסט 2006 בשעה 11:20
במרחק שנות אור כמעט,
אך הלב פועם כאילו בגוף אחד,
מרגישות במילה כאילו נגיעה או מבט,
אהבה, שמחה ועצב, תקווה ופחד.
זיכרונות מרטיטים את נימי נשמתנו,
מעוררים מחדש בכל פעם התרגשות,
וחיוך מאושר מהול בגעגוע וציפייה
נמתח בין הלב לעיניים ועמוק בנשמה.
אמנם כאב המרחק משתק לעיתים,
אך קירבת הנפש מעודדת ומרפאה
וגם אם מעומס הקושי הגוף מותש לפעמים,
עוצמת הרגש ועיקשות ההוויה משמרים את התקווה.
במרחק ימים ואוקיינוסים רבים,
אך הדם פועם כאילו באותם וורידים,
מרגישות במילה או תמונה נשיקות וחיבוקים,
אהבה, שמחה ועצב, תקוות ופחדים.
