לפני 17 שנים. 27 באוגוסט 2006 בשעה 23:08
הכי אני אוהבת את התמונה שלך שבה נרדמת בבגדייך (תוך שאת ממלמלת משהו לא ברור) מתישהו בין התמסרות לנתינה. מכל התמונות הנהדרות שלך, שבכל אחת מהן את מעוררת אותי שוב ושוב בהסתכלי בהן, זו הכי מרגשת אותי. את נראית בה כל כך מלאת ניגודים. ישנה שנת ישרים מלאכית בבגדייך הזנותיים. חיוך תמים מתוק על שפתייך שעדיין לחות בנוזליי. רגיעה שנושקת לסערה. כבר אז, כשצילמתי אותך, הרגשתי את הרצון העז לערסל אותך אל בין זרועותיי ולהודות לך על היותך. אוהבת את התמונה הזו. אוהבת את הרגע הוא. אוהבת אותך.
