לפני 17 שנים. 5 בנובמבר 2006 בשעה 1:09
שלושה חודשים חלפו
ואני מתגעגעת
מתגעגעת אלייך
שפחה אהובה,
מתגעגעת נורא.
מנסה לפרוט לפרוטות
את אותם הדברים
אליהם אני מתגעגעת,
אך אלה אינן כלל פרוטות,
שוות הן חיים מלאים.
אני מתגעגעת לחיוכך,
לאור בעינייך שמשקף את אושרי,
למגע ידייך ולשונך,
המלטפים את גופי מבפנים.
מתגעגעת לחיבוק שלי את גופך,
ושלך את שלי, ושלנו.
מתגעגעת לרוך מגעך,
למול עוצמת כאבך תחתיי.
גם לזה מתגעגעת אני,
לצחוקך השובב עת מכה בך שוטי
כאילו את לי אומרת
שכמה שלא אכאיב לגופך,
את נשמתך אני רק מדגדגת.
מתגעגעת למבטך הזנותי
עת אני לתוכך רוכבת,
בוטשת בפראות חייתית
ואת למולי מחייכת.
מתגעגעת לחריטת ציפורניי
לסימון גופך כשלי.
לטעם שפתיי ושיניי על בשרך,
לריח גופי הנטמע בגופך,
למראך המגרה – הנשי, הזנותי,
למשמע קולך שאוהבת אותי.
