לפני 17 שנים. 2 בנובמבר 2006 בשעה 21:30
אוהבת את הגשם.
אוהבת את הקרירות
שעוטפת את גופי.
אוהבת את הריח,
הריח המשכר
של האדמה התחוחה.
ריח של טרי,
של רענן.
עוצמת את עיניי,
לחיי רטובות,
מתוקות-מלוחות.
הרוח מרעידה את כתפיי
בשריקתה המתייפחת.
ידיי עוטפות את חזי,
בחיבוקך החסר כל כך.
שיניי נושכות את שפתיי
על לשונך ובין שפתייך שאינן.
הרעם מתפוצץ לתוכי
מחזיר אותי אלינו
עת טפח הגשם על גגנו,
והבריק הברק בעינינו.
עת סערו רגשותינו
בסערה חורפית
של אהבה שלא תכבה.
בינינו אש קמין נצחית
מלבה את חום ליבי.
בלהט פנימי רוחש,
צינה חורפית סביבי.
