ס' הלכה לקחת את המפתחות בשעה 2 אחר הצהריים, ולמרות שהחצאית שלבשה מתחת למעילה לא היתה קצרצרה וזנותית, היא היתה קצרה מספיק כדי לאפשר לרוח הקרה ללטף את עורה החשוף שמעל לקצה הירכונים שלבשה לרגליה.
לאחר 5 דקות הליכה מדדה על עקבי מגפיה הגיעה ס' אל רופא השיניים, לקחה את המפתחות ומיהרה לביתה, כמעט בריצה.
כפי שניתן לשער, כעת הגיע החלק הקשה ביותר:
זוכרת את הבטחתה שלא להתפרק למרות החופש שניתן לה, היא פתחה את המנעול ומיידית הגיעה לזיקפה מלאה. היה עליה להתרכז מאוד ובקושי רב הצליחה לגלח את מעט הזיפים שנותרו מהגילוח של הבוקר שנעשה תוך שהיא נעולה. אז היה עליה להתיישב באמבט מלא במים קרים, אליו עוד הוסיפה שק של קרח כתוש.
הישיבה במי הקרח גרמה לה להתכווץ מעט (ולרעוד הרבה).
לאחר מכן היא נשכבה והניחה את שק הקרח על מפשעתה למשך כחצי שעה עד שחשה שאינה חשה ...
היה עליה לעטוף את "המתנה שלה לי" ולכן מיהרה ללבוש את הגרביון שהכינה מראש, זה שתפרה למפשעתו רגלית של גרביון אחר, שיעטוף את אברה בתוך חגורת הצניעות. מגע הניילון הרך שלח גלי חום וצמרמורת בכל גופה אפילו יותר מאשר אמבט הקרח ממקודם.
עכשיו, חגורה בחגורת הצניעות שלה, רגליה ואברה עטויים בניילון משיי ונעים, היא הרגישה חרמנית מתמיד.
היא נהנתה ללטף ולחוש את אשכיה העטופים החלקים, לגרדם ברכות בציפורניה המשוכות בלק אדום, אך הגירוי העילאי רק התווסף לתיסכול ההולך וגואה שלה.
הסופרמרקט נסגר בעוד רבע שעה, ומיד תרוץ להחביא שם את המפתחות, אז יחרץ גורלה להשאר במצבה המתוסכל והחרמני, ואף לישון נעולה ועטוייה בגרבונים המחרמנים שלרגליה ואברה, שכן גם הם נעולים תחת חגורת הצניעות.
על קורותיה של ס' שמגלה שתמיד אפשר להיות חרמנית עוד יותר - בפעם הבאה ....
לפני 17 שנים. 21 בדצמבר 2006 בשעה 11:26