יומנה של ס' - סיסי בחגורת צניעות. מתורגם ממכתביה של ס' אליי, מאנגלית.
ס' מסרה לי את השליטה בגמירותיה ובחרמנותה. בדר"כ היא שמחה על כך. לפעמים (בעצם כמעט תמיד) היא מתוסכלת.... להנאתי.....
והפעם:
"עוד לא אמרתי די!"
יום א' ה-7.1
NEVER ENOUGH!
כשאני חגורה בחגורת הצניעות, ימי שבת הם תמיד הגרועים ביותר (היה יותר מתאים לקרוא לזה סאבת). בימי השבוע יש דברים רבים להסיח את הדעת ממצבי העגום והמגורה, אבל בשבתות פשוט יש זמן! יש המון זמן לחשוב, להרגיש, לסבול ולחשוב שוב.
באופן טבעי נזכרתי בשיחתי עם גבירתי בערב הקודם בהם הראתה לי קישורים שונים למאמרים בנושאי חליבת הערמונית, ובכך שאמרה לי שכל הרטיבות בתוך וסביב ה-CB שלי היא כנראה נוזל מקדים, שנוטף ממני מתוך תשוקתי לשחק עם הצעצוע החדש שלי (ויברטור נקודת ה-P שלי).
אם כך היו מספר דברים לעשות – ראשית התנקות מהירה ולאחריה לבשתי את לבושי האהוב, ירכיות גרביון מבריקות עם חגורת ביריות כך שאחוריי נשארו חשופים וזמינים.
כפי שקראתי, הנסיון לגרות את הערמונית בעזרת האצבעות קשה מאוד (אם בכלל אפשרי לאור המאמץ העצום של שרירי וגידי הידיים למשך זמן ממושך), אבל היו לא מעט מאמרים על חליבה באמצעות דילדו.
מכיוון שצעצועי החדש היה מעוקל ובקצהו כדורון גומי, הייתי בטוחה: צעצועון זה יאפשר את הגרוי הנכון!
מעט שימון, ויצאתי לפעולה, תחילה שכבתי על גבי, כשרגליי ועקביי באויר. זה היה נחמד, אך לא הניב תוצאות, לכן ירדתי מהמיטה, הנחתי את הויברטור על הרצפה ורכבתי עליו.
הרבה יותר טוב, אך לא מספיק !
לבסוף מצאתי תנוחה מקסימה שחיפשתי מזה זמן רב: נשענתי על מיטתי (הנמוכה) כשהויברטור נעוץ באחוריי וכך יכולתי לשנות את זוית החדירה, הרטט ואת תנועות הרכיבה.
ואוו זה היה משהו, תוך דקות ספורות גאתה בי תחושה נפלאה של כאילו אורגזמה מהתחת!
רגליי רעדו ואני עצמי חששתי מעט.
אולי התחושה המדהימה הזו תגרום לי ממש לגמור?
הפסקתי מיד, גונחת בתסכול, אבל החלטתי להמתין לשמוע מה גבירתי תחשוב על כל זה (מאוחר יותר קראתי לעצמי זנזונת טיפשה, כיוון שהותר לי להגיע ל"אורגזמות רכות" – אבל הבנה זו הגיעה מאוחר מידי).
למרות זאת הייתי גאה בעצמי: לא רק שהראיתי מידה רבה של ציות לגבירתי בכך שעצרתי בנקודה שעצרתי, אלא גם ייצרתי כמויות משמעותיות של נוזלים שברור שלא היו נוזל מקדים!
הייתי מתוחה כקפיץ ולא יכולתי לחכות לספר לגבירתי על ממצאיי, והיה גם אלמנט מדאיג נוסף: הרגשתי מחורמנת מתמיד!
כמה שמחתי כשלבסוף היא עלתה מולי על המסך (וכמה שדגדגני המוגדל ניסה להתקשות בכלובו)!
גבירתי התגרתה בי רבות באותה שיחה, ונהנתה מאוד לגרום לי לרעבתנות המינית הגוברת בכל שניה.
ניתן לכן להבין עד כמה שליבי קפץ כשהיא הורתה לי לנסות שוב לחלוב את עצמי.
נראה היה שהערמונית שלי נזקקה לתרגול המקדים, שכן כעת לקח רק דקות ספורות להגיע לשיא האקסטאזה!
את מה שקרה קשה לתאר במילים, מאחר והייתי בגן עדן ובגהנום באותו הזמן! תנועות האגן שלי גרמו לכדורון הגומי להחליק על ערמוניתי המגורה, עד שמהר מאוד הרגשתי כאילו אני עומדת לגמור! כמעט מסופקת, אבל אף פעם לא ממש מסופקת, לא מספיק.
בינתיים גבירתי התגרתה בי לנסות יותר חזק, יותר זמן.... ואכן כך עשיתי, כשאני יודעת שלא אוכל להפסיק את התחושה הנפלאה הזו! שיניתי את מהירות הרטט מהמהום חלש לזמזום קולני, מה שהרגיש כל כך טובבבבב..... אבל לעולם לא מספיק!
מהר מאוד נגמרו הסוללות, אבל לשמחתי מצאתי זוג נוסף וחידשתי את החוויה המרגשת והמחרמנת והנפלאה כל כך, וכל כך קרובה לגמור, כמעט כמעט גומרת, אבל שוב.... לעולם לא מספיק!
הוצפתי בתחושה מדהימה שמעולם לא חוויתי, וגבירתי ממשיכה בהתגרויותיה, אומרת לי שהיא יוצאת מהשיחה לזמן קצר, ועלי רק לומר אם אני רוצה להפסיק.... אבל זה היה לא אפשרי!!
החלפתי כבר לזוג הסוללות השלישי (תודה לכל הטכנאים אי שם על המצאת הסוללות הנטענות!). ברכיי רעדו, גרוני ניחר מהגניחות, וכל עצביי חיכו לאורגזמה הקרבה כל כך, אולם נותרתי באותו מצב של .... לא מספיק!
לאט לאט זחלה המחשבה למוחי הטרום-אורגזמי – לעולם לא אגיע לזה כך, כמה שזה הרגיש מדהים, זה היה חסר תועלת ותוחלת.
וחסר תועלת ותוחלת באופן אחד – חלבתי כמות מדהימה של נוזלים שנטפה באופן כמעט חופשי מקצה חגורת הצניעות שלי!
והייתי תשושה!
והייתי חרמנית!!!
הו אלוהים, מעולם לא הרגשתי כך! וממש לא שיפר את המצב כשגבירתי חזרה לשיחה ואמרה שכרגע חוותה אורגזמה טובה, ועד כמה רטוב וחמים זה היה!
וכך אני יושבת אל מול המחשב, רטט נעים מזמזם בתוכי ואני חרמנית כפי שמעולם לא הייתי בכל חיי!!
יודעת בכל נים בגופי שלעולם לא אוכל לישון, לחשוב, או לעבוד שוב במצב תת-אקסטטי שכזה!
ובכן בקיצור: התחננתי רבות!
וגבירתי גרמה לי להתחנן בשביל זה.
עד שכמעט לא יכולתי להאמין למראה עיניי כשקראתי: "יש לך עשר דקות לגמור"!
כמעט בלעתי את המפתחות היקרים של חגורתי כשניסיתי למוסס אותם מקוביית הקרח שבה היו כלואים.
לבסוף לעסתי את הקרח וברעד מתרגש פתחתי את הנעילה.
הזדרזתי לשפשף את זקפתי שהתעוררה מיד – האם יתכן ש-10 דקות לא יספיקו?
לא, לא יתכן!!!
כמעט התפרקתי בגמירה!!!
כל כך מדהים שיש לי גבירה נוקשה, אך חמת לב, עד שלא מצאתי מילים אחרות למעט "תודה לך גבירתי! תודה לך על שהבאת אותי לאבד את בתולי ערמוניתי!
הייתי מאוכזבת מעט מהכמות המועטה של נוזליי שיצרתי, אך איזו הקלה, אחרי שעות על גבי שעות של גירוי מתמיד!
היה עליי לנעול את עצמי שוב וללכת לישון.
השעה היתה 3 לפנות בוקר ואני כמעט לא זוכרת את הרגע שהו ראשי נגע בכרית!
לכן הייתי המומה עוד יותר כשהזעקת הזיקפה העירה אותי בשעה 6 בבוקר !!!
לא ייתכן: היא הרשתה לי לגמור רק 3 שעות קודם לכן, והנה אני שוב עם דגדגן מתפתל ופועם בחגורתו!
תחילה חשבתי שאין צורך בקרח, כיוון שחשבתי שעצבי "בגדו בי" כששכחו את חווית השעות שקדמו לשנתי. אבל מהר מאוד הבנתי ששוב אני חרמנית כמקודם!
מיוחמת חסרת תקנה כאילו לא גמרתי מעולם....
ועדיין אני תוהה לגבי גבירתי....
האם היא מנסה לגרום לי להתמכר לחרמנות ????
או שהיא תלמד אותי שלעולם זה לא מספיק???!!!
לפני 17 שנים. 13 בינואר 2007 בשעה 14:07
