z , c ושאר ויטמינים

יומנה של ס' - סיסי בחגורת צניעות. לאחר כשבועיים של כליאה בכלובה, מזג אויר חמים, כמעט אביבי לא רק בארץ אלא גם באירופה, הגיעה הסופה הגדולה.

סופת ברקים ורעמים אמיתית

חזית סופה קרבה לאזורי. כבר ביום שלפני כן הזהירו ברדיו ובטלוויזיה על כך, אבל לי לא היה איכפת, שכן מראש תכננתי לקחת יום חופש. כלומר חופש מהעבודה – שכן היו לי משימות חשובות למלא עבור גבירתי.
אז לאחר שהכנתי את עצמי בערב הקודם, בבוקר יום המחרת התגלחתי למשעי, התלבשתי והתאפרתי, ובחנתי באופן מעשי את המצלמה הדיגיטלית החדשה שלי.
להיות צלמת ודוגמנית בעת ובעונה אחת יכול להיות מלחיץ, אבל באותה מידה זו גם הנאה צרופה.
אפילו יותר מידי הנאה, גיליתי במוקדם או במאוחר, משהסרתי את חגורת הצניעות שלי כדי ליצור קו תחתון חלק ונשי שאני אוהבת כל כך, אבל להיות חרמנית כפי שאני, נוטה לא רק להרוס את הקו החלק הזה, אלא גם מעורר פיתוי רב!
לכן, מספר תמונות מאוחר יותר החלטתי שיהיה עדיף עבורי ועבור צייתנותי לנעול את עצמי מחדש.
כשהחלפתי מגרביון לירכיות, נזכרתי שגבירתי אמרה לי למלא את הכוסיסי שלי בזמן ביצוע מטלות הבית, ולכן פעם נוספת החדרתי את הדבר הנורא ההוא שקוראים לו פלאג, למקומו. נראה לי שבמקור הוא תוכנן להיות פלאג ענישה. אפשר לראות ממראהו שהנאה הוא לא יכול לגרום....



צילמתי את עצמי בעוד מספר פוזות, ובשמחה המתנתי לגבירתי במסנג'ר.

היא התגרתה בי כמו תמיד (כאילו שיש בכך צורך) ושלחתי לה את התמונות שצילמתי עבורה באותו יום.

ואז, אני מודה, התחננתי רבות (שוב), על כך שהייתי כזו דוגמנית צייתנית, על כך שעשיתי את עבודות הבית עם הפלאג הנוראי, ועל כך שהייתי כל כך חרמנית כל כך הרבה זמן.... ו... ו.... ו....
גבירתי הורתה לי להעלות את "תמונת המתחננת" לחלונית המסנג'ר (תמונה שצילמתי מוקדם יותר – לפעמים אני בלונדינית חכמה), כדי שתוכל לחשוב ולשקול את תחנוניי.



היה נראה שסופת הרעמים שבחוץ לוקחת חלק בשיחתינו, אבל אפילו הרוח החזקה ששרקה ושהשתוללה בחוץ לא החרישה את פעימות ליבי כשקראתי:
"יש לך עוד משימות לעשות עבורי. הוציאי את הפלאג וקראי היטב. אני רוצה שתחלבי את עצמך במשך 40 דקות כשאת עדיין נעולה. אחר כך עלייך להסיר את החגורה, לקחת את קוביית הזרע הקפואה שהכנת בימים האחרונים, החדירי אותה לכוסיסי שלך, והשתמשי בה לסיכוך כשאת חולבת את עצמך למשך 20 דקות נוספות מבלי שאת נוגעת בעצמך, רק לאחר מכן מותר לך לגמור!".
היה עליי לקרוא את ההוראות שוב ושוב לבקשתה ולעצמי, פעימות ליבי עדיין חזקות יותר מהרוח והגשם הדופקים בחוץ! הודיתי לגבירתי על טוב ליבה ונדיבותה והכנתי את כל מה שנדרש כדי למלא את משימותיה הנהדרות!
לקחתי את שעון העצר מהמטבח, את ויברטור נקודת ה-P הוורוד שלי, הדלקתי נרות ושמתי מוזיקה רכה ברקע, שמי מראה גדולה ליד מיטתי כך שאוכל לראות את עצמי עושה את שנדרשתי לעשות, וכמובן שזה חירמן אותי עוד יותר.
בחוץ הטמפרטורות ירדו עוד ועוד, אבל בחדרי התחמם יותר ויותר!
הרגשתי נהדר כשהתעוררה בי תחושת החליבה שגבירתי הכירה לי רק לאחרונה ושהחלטתי שהיא "ההרגשה השניה הנפלאה ביותר בעולם"!

אבל המח הוא עוף מוזר!

למרות התחושות המדהימות שעורר בי הרטט, עיניי נדבקו לשעון העצר... עוד כמה זמן עליי להיות נעולה. אני לא יכולה יותר עם תחושת התשוקה הזו....
גניחותיי התערבבו עם קול הרוח השורקת, ושוב התמלאתי בתחושה המהממת הזו של גירוי עודף ו"כמעט גמירה", אבל למרות זאת נראה שאלה היו 40 הדקות הארוכות ביותר שחוויתי בחיי!
אז הגיע תור "קוביית המסכך הקפואה" להוסיף לעינויי המתוק!
התנדנדתי כמו ברווזה אל המקרר, נמנעת מלהתנתק מהרטט, לקחתי את קוביית הזרע הקפואה, שלפתי את הדילדו לשניה, החדרתי את הקוביה הקפואה, ובזריזות החזרתי את הדילדו למקומו.
ואווו! כעת היה לא רק קפוא בחוץ אלא גם בפנים.
אבל איזו תחושה מדהימה, איזו דרך נהדרת לשמן את הכוסיסי שלי. חייכתי לעצמי ופעם נוספת נשענתי על מיטתי להכנס לקצב הרטט הנכון.
כאילו שלא ידעתי שהיא תגרום למשימותיי להיות קשות יותר ויותר מפעם לפעם.
וכך עם מחשבותיי אלה על המשימות הקשות שעוד עומדות בפניי, שכחתי להסיר את החגורה שלי !!
יש משהו מצחיק בחליבה המתמשכת הזו, גיליתי זאת גם בפעמים הקודמות, נראה שהיא גורמת לאבר להשאר רפוי ורך!
כך אחד היה מצפה שזין ששוחרר זמן רב לאחר שהיה נעול, ינתר ויקבל חיים משלו מיידית, אך עם הויברטור הוורוד המזמזם בכוסיסי שלי, הוא נותר רך.... ונוטף.... נוטף המון !!
עדיין היה נפלא לרכב על הויברטור, והיה עוד יותר נפלא לראות את הנוזלים ניגרים מהרכיבה הרכה, אבל להיות מנועה מלגעת היה עינוי של ממש.
שוב היה זה גן עדן וגהנום גם יחד. גניחות שמימיות, תוך מחשבה על השטנית האלוהית שגורמת לי לחוות זאת.
ואת ידעת ודאי ש-20 דקות יכולות להרגיש כמו נצח כשרוצים כל כך לגעת בזין!
וכך לאחר "20 נצחים" הגיע זמן השחרור שלי.
לקחתי את הצלחת עם כמות נאה של נוזלים למקפיא, למלא מחדש את מלאי המסכך הטבעי שלי, כמעט רצתי חזרה, התכרבלתי במיטתי והתחלתי בשפשוף האלוהי, שכל כך התגעגעתי ונזקקתי לו!
היתה זו הפעם הראשונה מאז שהכרתי את גבירתי שלא הייתי מוגבלת בזמן לגמירה ("יש לך 2 דקות, 20 דקות", מה שלא יהיה), כך שיכולתי ממש להתענג על התחושות המדהימות! לכן יכולתי לקחת את הזמן, ואכן עשיתי זאת, למרות כל החרמנות, התאווה, והצורך שלי!
הסופה בחוץ התחזקה, אך זה לא הפריע לי כהוא זה.
שפשפתי את אברי הנתון בגרביון ניילון, צבטתי את פיטמותיי הזקורות, החדרתי אצבע לחור המגורה שלי, והמשכתי בתנועות איטיות, עדינות, ארוכות ונעימות.
אבל כל מי שחווה חרמנות במצב כמו שהייתי אני נתונה בו, יודע שבסופו של דבר מגיע הרגע שבו אי אפשר להחזיק עוד, אפילו לא שניה נוספת!
הרגע הזה הגיע ונדמה שהברקים והרעמים שבחוץ הפכו להוריקן בתוך חדרי, במיטתי, בגופי!
כשפעימות ליבי שככו מספיק כדי לשמוע את הרעמים שעדיין רעמו בחוץ, היכן שהם אמורים לרעום, הבטתי משתאה בכמות הטיפות המועטה שהאורגזמה הרועמת הזו יכלה לייצר. בזהירות הוספתי אותן למלאי במקפיא, למרות שלא היתה לכך שום משמעות מבחינת הנפח!
ניקיתי את עצמי ובזהירות נעלתי את עצמי מחדש, כפי שצוויתי.
תשושה כפי שהייתי, בקושי היו בי כוחות לנקות מעצמי את שאריות האיפור, צנחתי למיטתי עדיין לבושה בירכיות הניילון וחגורת הביריות, ומשחבתי האחרונה לפני שנרדמתי היתה "וואוו, הם לא הזהירו על סופת הרעמים הזו, אך אין ספק שהיא היתה סוערת בהרבה מזו שבחוץ..."
ואני בטוחה שישנתי עם חיוך גדול על פניי.... נעולה שוב.... מי יודע לכמה זמן...