כבר שנים שאני צופה .
צופה מהצד על החיים שלי, על העולם שאליו אני שייכת יותר מכל .
תמיד ידעתי מי אני . תמיד ידעתי לאן אני שייכת . משום מה ניסיתי הכל שלא להסתכל לצד הזה.
לצאת שוב מהארון הפעם בפני עצמי . לראות את כל חלקי הפאזל מתחברים בשקט מושלם .
ואז היא הגיעה . זנותית ומלכותית. כמו הזמנה מאתר מחול , מדוייקת להפליא כאילו ישבה לי בראש כל השנים למדה וטיילה הקשיבה ובחנה . היא מלאת חוויות, אני מלאת רצונות לחוות . בא לי לטרוף את העולם -היא רוצה להיות הצלחת, השולחן והעולם שלי .
היא לא מפחדת מכלום אבל מולי הברכיים שלה רועדות .
אעשה אותה המלכה הזנותית שלי והיא עשתה ממני מלך שלה. שתינו יודעות שהיא שלי . כל חלק בגופה שייך לי היא זזה בדיוק מוחלט לחליל שלי .
היא מתגעגעת גם שאני שם ממש לידה , הצחוק שלה ממלא אותי. ויותר מהכל הרגע הזה שאנחנו נפגשות שוב והמבט הזה בעיינים שלה שצועק לי - בום!!!! מצאתי !!!
אחחחח כמה שנים חיפשתי את הבום הזה .
