אני זוכר כמו היום את הרגע הזה שהייתי בבית החולים שהילדים שלי נולדו הי שם בעיירה נידחת בארצות הברית באיזה חור אפילו האמרקאים לא שמעו על העיירה הזו שהקטנים שלי נולדו
זה היה יום מרגש
הם נולדו ואחרי חצי שעה החזקתי אותם נישקתי אותם וחיבקתי אותם ואמרתי להם אתם החיים שלי
אתם המתנה הכי טובה שקיבלתי בחיים
אתם האור בחיים שלי
אתם האהבה שלי
אתן לכם הכל
והנה עברו 3 שנים
הם כאלה חמודים
הם האהבה הכי גדולה שלי
הם באמת ילדים טובים
שובבים שאין דברים כאלה
כמו שני הונים חולגנים קטנים
בייבי B שלי ( הוא נולד שני אז ככה קראו לו בבית חולים) הוא הבלגנסיט ההוני השובב הראשי לא יודע איך יצא לי ילד כזה שובב
בייבי A נולד ב 7:30 בבוקר ובייבי B ב 7:32
זה היה קורונה אז לא נתנו לי להיות בחדר לידה הייתי בחוץ וחיכיתי לראות את הנסיכים שלי
יום למחרת שהם נולדו לא הייתי צריך לתת להם שמות בשביל לכתוב את זה בתעודת לידה שלהם אז לא חיכינו לברית
כבר 6 שנים לפני שהם נולדו ידעתי איך אקרא להם אמא שלי אמרה לי בחלום יהיו לך 2 בנים ולתקרא להם …..
אבל ברגע האחרון אבא שלי ביקש ממני שם מסויים אז קראתי לבייבי A בשם שאבא שאבא שלי בחר ולבייבי B בשם שאמא שלי רצתה הסתכלתי לשמיים אמרתי לה סליחה אמא אני משנה לשם הזה בשביל אבא לא הייתי עובר את התהליך הזה בלעדיי אבי היקר ואהוב
את הברית עשינו בזום וכל המשפחה והחברים צפו היינו רק אני בת דוד שלי ובן הזוג שלה שליוו אותי שם במסע הזה להביא אותם לישראל הרב רופא מוהל שעשה את הברית רב מבית חבד ועוד איש יהודי צדיק
זה היה מעמד סופר מרגש
חגגנו להם היום יום הולדת הם כלכך התרגשו ונהנו
הגיעו משפחה היה כיף ושמח
