לאהוב, לכבד, לציית

בואי ילדה אלי אני נסיך האור שחיפשת בין כל שדי השאול. בואי ילדה אלי, אני אגעיל אותך בייסורי. וכשתהי כמוני את תביני למה זה כדאי. ועד שלא תביני תלמדי ממני עוד אראה לך איך כדאי לחיות, עד שלא תרצי להיות עוד ולא תרצי לראות אור ואז תרצי רק נשמות, אומללות, נוספות. עד שלא ירצו לבעוט ולא ירצו לחיות, ואז תביני למה זה כדאי תביני זה גורל אכזר, הגעת לעמק המתים והחיים פה הם שדים. הם רוקדים, הם אוכלים, ואתן אתן מזון טעים. אז הפסיקי לחפש את הדרך החוצה, כי אין. ואל תחפשי אנושיות אם מעולם לא פגשת בה. והורידי את המסכות שלא מסתירות כי אפשר לזהות, דרך חיוך עקום או מבט לא ישר, את רואה? אפשר. את חור שחור בצורת לב והיקום בתוכך וכשאת מנופפת בכנפיים טיפות של אור יורדות מהשמיים.