דמיון מרוכז

בכל רגע נתון רובנו ככולנו עסוקים במהלכים אסטרטגיים לפלס את הצרכים שלנו בכל צעד ושעל בחיי היום יום. 

ואיפה הנפש ?בימים אלו  טקטיקה ביג טיים. הכל תן וקח בעיקר....תן

 כשהכל מתהפך לנו בפנים בעירבוב אין סופי של מחשבות וייצר ,נשאר לנו לקוות ,שככל שהמים עמוקים יותר ייצר ההישרדות פועל לטובתנו .שום דבר לא ירפה את ידינו

 ערב שבת מגיח במהירות האור, ושוב חלף לו השבוע באופן די מפתיע עם פחות עיקצוצים במחשבה.

מתבונן לי  בשמש ששוקעת לה לאיטה לים שנשקף באופק הקרוב ומה שמרגיש לי בתוכו  בפנים זה ״לצוד את השקט״ להתנתק מאירועי היום יום,סוג של נקיון פנימי בלתי מוסבר.מסתבר שלתחושת הציייד יש גוונים רבים שקט הוא אחד מהם.

הפנמת השבת

ישנם כאלו שמסתפקים בשאריות . אני לא פחות מהמנה העיקרית וגם זו חייבת להיות מלווה בקינוח מפנק .האסתטיקה היא חלק בלתי נמנע מהמכלול.

בדרך כלל סערות מתחברות לחורף גשום אפלולי וקר.

אני מתחבר אליהן בקיץ בדיוק כשאף אחד לא מחכה להן אני שם  

בקיץ העוצמות חזקות שבעתיים ויש להן מרחב אין סופי.

מה שבטוח להיות במקום הנכון הן בדרך. 

לאיפה זה לוקח אותנו ....,

אין ארוחות חינם

יש .....

לא פעם אני שומע את המשפט: " שיתוק אחז בי", משפט שצורב את התמונה לפרק זמן ממושך.

ישנם אין ספור סיפורים ומצבים בהם התופעה מופיעה במלוא הדרה, הופכת ומעצימה את הסיטואציה לגבהים מטורפים או מורידה לתהומות אפלים.

אין פה עניין של בחירה, פשוט חלק מההוויה. 

אחת התכונות עם מרחב מחשבות הגדול ביותר שקיים בבני האדם.הייצר שבציפייה למחולל שינוי בכל תחום שהוא הופך את התחושה הזו לחלק בלתי נפרד מהתהליך עצמו. ישנם כאלה שהבטן מתהפכת בקירבם רק מלחשוב על העתיד לבוא .

בטח ובטח כשבחוץ מתחוללת סערה שכזו

לא כן ?

במבחן החיים המציאות לעיתים אינה ניתפסת וקיימת כלל, היא מתחברת אי שם בעבר ושרטוט העתיד.

חלקיקים של זכרון מונחה מעולמות שונים יוצרים בפנינו תמונה עכשיוות כפסיפס ואנו בתוך התת מודע משייכים זאת למציאות שרות פנימי שהמוח מייצר עבור הנפש כדי לייצר את הקיים. 

מסובך משהו כל עוד אנו מבחינים בין עיקר לטפל, מבינים את הגבולות שבפנינו ופועלים לפי התחושות הפנימיות. 

לסופש יש ציוצים משלו, המוזיקה נשמעת אחרת, סוג של חרות מפתה עם תחושה של שקט מלווה במערבולות.

האנרגיות נטענות על הבוקר בעוצמה מטורפת וקוראות בקול רם, קדימה לפרוק עול.…