לפני שנה. 15 באפריל 2023 בשעה 3:26
השמש לאט עולה, אני עומדת במעבר חציה ולידי איש עטוף בטלית בדרך לבית הכנסת.
מעניין אם הוא מתאר לעצמו מתחת לבגדים שלי אני מרוחה בזרע שלך.
ואיך תמיד המעשים הכי מלוכלים שלך בי משאירים אותי הכי רגועה שיש. כל גבר אחר היה נתקל בבראטית, חצופה, מתגרה, עקשנית, ורק אתה, בליטוף שמבהיר לי מאוד מהר מי למעלה ומי למטה, גורם לי להתרפס, לבקש יפה, להתחנן שתקרא לי שלך.
אני מכורה לריח שלך, לידיים שלך, לקול שלך, לאתה השיכור, לאתה הרגיל, לצליל של ההודעה ממך.
כל פינה חדשה בך מושכת אותי יותר עמוק פנימה, לעמוקים.
איזה מזל שאני כבר לא מפחדת לבלוע מים.
או לטבוע.