אני מרגישה הכל וכלום בו זמנית,
יש לי נמלולים ברגליים ובידיים,
הלב שלי דופק מהר מהר וזה מרגיש כאילו הוא הולך לצאת לי מהגרון.
הלילות הולכים ונהיים קשים, סיוטים, חוסר מנוחה והתקפי חרדה על התקפי חרדה
כי איך מתמודדים עם זה שלאח שלי, שלפני שניתק איתי קשר לפני 4 שנים והיה אחד האנשים הקרובים אליי ביותר,
יש גידול של 8 ס״מ במרכז החזה ואין לי שום דרך לתקשר איתו,
להגיד לו שאני אוהבת אותו ושאני פה בשבילו.
להכין לו אוכל אחרי כימו למקרה שבא לו בית,
להשמיע לו את השיר החדש הזה שבדיוק יצא שקולע בול לטעם המוזיקלי שלנו
או את הטיקטוק הזה שמלא בהומור שחור כדי לגרום לו רק לרגע להרגיש טוב יותר.
יש לי גוש שתקוע לי בגרון כבר שבוע, וכל דבר קטן מטלטל אותי עוד יותר.
בא לי לבכות כמו ילדה קטנה ושמישהו ילטף לי את הפנים ויגיד לי שהכל יהיה בסדר,
שכל מה שהרופאים אומרים זה נכון וזה ילך כמו שזה בא.
אני גם יודעת שאני צריכה להצטמצם קצת, להתפלל הרבה ולקוות שמתישהו הוא יענה לי לטלפון.
