לפני 15 שנים. 10 בנובמבר 2009 בשעה 20:56
אני נושכת את היד המלטפת
ונושקת לפצעים
בעוד אתה נושק לפצעים במוחי
במוחי הרעל הופך שוב לדבש וחוזר לטפטף הרס שחור
שקט מבורך
החכמים קראו לזה החשיכה הנצחיתאבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים
החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח