סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט מבורך

החכמים קראו לזה החשיכה הנצחית
אבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים

החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח
לפני 15 שנים. 20 באוקטובר 2009 בשעה 18:21

אין לי את המילים הנכנות
גם לא מעשים נכונים
יש לי את השתיקה הנכונה
לעיתים להתבונן היטב הוא כל מה שצריכים

מחשבות בלתי פוסקות מטפטפות מראשי
לפעמים זה רעל ולפעמים דבש
אבל זה תמיד טיפין טיפין

כאב הראש כבר מגיע
שהרי אין מרווח נשימה
חשיכה אני מתעטפת בך
תני לי מרווחי מוות
עד שקרני השמש יפציו בחום

החום מפציעה גם ממני גם מן החושך גם מן התהום
אני יודעת,יקרתי האפלה
לא שכחתי דרכיך
רק את השלמות שבהם


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י