שקט מבורך

זה כחמישה שבועות שאני מוותרת על חיי על מנת ללכוד
את היכלות לקבל השכלה גבוהה.
העבודה הקודמות הוגשה בשבועיים הראשונים של הסיוט הזה
כבר חמש שבעות שמכעט איש לא רואה אותי פרט לחבר.
רק דבר אחד נוסף הרשתי לעצמי באמת

אני יושבת פה ,ירחים על לילות, לא הימים רועשים מידי.
הומים בחיי יום יום פשוטים שלא נותנים זמן למיקוד
אז בלילה אני יושבת רק אני ומחסור שעות השינה בשקט.
אבל אני לא מותרת

יש לי חשק לדפוק הכל אבל אני לא,לזרוק לרצפה ולעזאזל עם הכל
אני לוקחת אוויר ומזכירה לעצמי כי השולטים האירופים , האצילם החזקים
לא יכלו להיות מה שהם ללא חינוך נוקשה.
וקיבלתי כזה, אין ספק שהוא השאיר אלי צלקות רבות
אבל יחד אתם כוח.

השליטה הראשונה היא בעצמנו,
לא פעם אנו מעברים את עצמנו סשן, זהו לרוב הסשן החזק ביותר
אבל שולט אשר לא שולט בעצמו לא יכול לצפות לעבד ראוי
לשלוט בעצמך לטעמי, לא אומר לא להרגיש כלום, אלא להרגיש אבל להיות מסוגל
להתמודד.

רק דבר אחד נוסף הרשתי לעצמי באמת
מחר שהוא כבר היום העבודה מסתיימת ומוגשת
ומחרתיים שזה כבר מחר, אני הולכת לדבר עם עוד אוצרת תערוכה
התואר חשוב אבל כך גם הפרקטיקה