שקט מבורך

בוקר אחד בהיר הטבע החזיר
ואנשים שכולאים נקלעו למקום
האם רוחותיהם תשארנה בין החוחים של יער שרוף ואביון?

ובעין הוד צליל אחרון של כבוד
ליותר משלוש מאות שנה
בתיבת נגינה כה מופלא שלא יראו עוד כמותה

ואנשים הם רצים
לבעלי תפקידים ,לחיים יקרים
בלי בית ומקום מבטחים

וההבדל היחיד בין זה לתמיד
הוא שאיש לא צעק מלחמה