שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט מבורך

החכמים קראו לזה החשיכה הנצחית
אבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים

החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח
לפני 13 שנים. 28 במרץ 2011 בשעה 21:36

לרוב החושים שלי מתחדדים בלילה
כמו כל הקללות גם שלי נרגעת בו
העיניים שלי אחרות בלילה חדרות יותר

בכל זאת בכמה ימים הקרובים היא משתנה
עיקצוצים מנחים את כל הגוף שלי במקום השקט והשלווה מה לעשות
עיקצוצים זורמים בעורקי מפרעים לי פיזית מפיכים בי מהפכות

וברגע זה אני יודעת שוב אחשוב מחשבות זימה
בימים הקרובים,רובם וכמעט כולם הפעם על בנות*
וזה יעקוץ ויעקצץ ויגרום לי לחשוב כי זה לא ירגע
כי המחשבה שלי לא תפסק כי זה ירחיק את הרדיפה הנוראית הזאת

אז יהיה לי מחשבות זימה
יעבור שבוע ואז זה יפסק
היצר המיני שלי יפסק כפי שעשה ברוב טובו,הוא טרח לעשות רוב הדיכאון שלי

ואם עניינתי אתכם
דעו לעצמכם שיש לכם שבוע
אבל לפחות שבוע של יצרים


(*ממילא תמיד אהבתי את הגברים שלי נשים
ואת הנשים שלי נשיות)

קשקש​(מתחלף) - :(
לפני 13 שנים
הגבירה לילי - על מה העצב יקירי?
לפני 13 שנים
קשקש​(מתחלף) - הפוסט הזה, כמו רוב אחיו, מעלה הרבה יותר שאלות ממה שהוא מסוגל לענות עליהן. אני שמח שחזרת לכתוב.
הסמיילי העצוב היה גם כי אני מזדהה איתך ועם הרדיפה הזו, אצלי היצר המיני הוא גם זה שעשה את רוב הדיכאון.
וגם כי... עוד מחשבה מטומטמת שהיתה לי.
לפני 13 שנים
הגבירה לילי - אני לא יודעת עוד כמה אני אכתוב כאן אבל פעם בנעים לשחרר מחשבות גם עם הן מטמטממות

חיבוק
לפני 13 שנים
מפנק בכיר​(נשלט) - ברוכה השבה לאתר
תמיד כייף לקרוא פוסט חדש שלך
לפני 13 שנים
הגבירה לילי - תודה יפיוף
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י