בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט מבורך

החכמים קראו לזה החשיכה הנצחית
אבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים

החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח
לפני 13 שנים. 29 בנובמבר 2011 בשעה 11:20

גופך מוצף בריח הפרחים, ואנחנו משחקות על הגבול.
אני מתמכרת למגע ידייך , ואת מתמכרת לראשי המטיח את עצמו קרוב לחזך.
ואנחנו משחקות ב21 שאלות של עד כמה מותר, ומה בעצם אסור.
ואנחנו שתינו צעירות, ואנחנו שנינו עתיקים.

כמיהה, מגע .

אבל בסוף היום, רק הזיכרון הוא שנשאר.

שמעון התרסי - מקסימאוד.

מזכיר לי את השיר של ויסלבה שימברוסקה שמתחיל במילים "אין לי טענות אל האביב" אחד היפים אם לא ה..
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=742743&blogcode=12500458
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י