נשמעה דפיקה בדלת
נזיר, גש אלי, פקדה האחות מריה.
ניגשתי מייד
האחות מריה שלפה מארון קטן כיסוי עיניים עבה וכיסתה את עיני.
"אתה לא תראה מי נכנס לחדר ואתה לא תדבר עד שאורה לך, ברור?"
"ברור, האחות מריה"
שמעתי את האחות מריה פותחת את הדלת ומציגה אותי בפני הנכנס\ת
"כן, זה הנזיר, הפכתי אותו לעבד שלי, אני יודעת שהוא היה שולט, אבל תראי אותו עכשיו, הוא העבד המוחלט שלי ויעשה כל מה שאורה לו"
"הכל?" שמעתי קול מוכר
"הכל!! רוצה לראות?"
"אולי לא, אולי תרחמי עליו" שמעתי את הקול המוכר.
ניסיתי להיזכר של מי הקול הזה.
"אבל הנזיר הוא שולט, הוא הוריד על הברכיים חצי מהנזירות כאן במינזר"
האסימון נפל, זה היה קולה של מרי טרז הנזירה הצעירה והיפה שאני בעצמי הבאתי למינזר. דמותה החטובה על תלתלי הזהב שלה עלו במוחי
"אולי הוא שולט, אבל אני הפכתי אותו לעבד שלי" שמעתי את האחות מריה
"ועכשיו הוא יעשה כל מה שאצווה עליו"