אתמול זה קרה
לא צפיתי את זה מגיע
תחושת הצפה שהגיע בהפתעה גמורה
ותוך שבריר שניה גם התפרצות
לא ידעתי כמה זה היה חסר לי
לא הרגשתי בכך
אבל ברגע ספציפי אחד
מול האדם הנכון
(ואחרי מספיק כוסות יין)
זה קרה
*************
שישי בצהריים, אווירה פסטורלית ונוף- של החיים
חברות/ים אהובים, מוסיקה טובה, אוכל ושמש מדהימה שרק בחלומות יכולתי לבקש להשלמת החוויה בסוף דצמבר
כיף גדול כמו כל סופ"ש שלנו!
יצאתי ללוות חבר לרכב שלו (חבר עלק- את הדתי 🤩) וחזרתי שוב לפאן
אבל איכשהו ומשום מה צעדתי ישר לברכיו של חברי המוכר מר גרבר היקר שישב על ערסל הנדנדה שבגינה
התיישבתי עליו, מצטנפת קטן קטן, הנחתי ראשי על חזהו הגדול כשידי כרוכות סביבו ובכי עמוק וכואב פשוט התפרץ ממני בהפתעה
את גרבר לא כולם מכירים. רק לראויים הוא יפתח צהר לעולמו. לאלה עם ערכים זהים לשלו. כל היתר יכירו רק את הדמות הפקטיבית, המסוקסת והחתיכית בעלת השרירים והקוביות בבטן עם הלשון החדה והתגובות הישירות עד כדי כאב שיכולות לעצבן לא מעט. מה שניקרא- לא לחלשים 😊
חבר יקר ונאמן, רגיש ומכיל. חכם ובעל אינטלגנציה רגשית שאין כמותה. ידע לתת את העצה הכי טובה, את הכתף להניח עליה את הראש להתרפק ואת הגב שלו לשמירה והגנה על כולנו
הבכי שלנו לא זר לו. אנחנו חבורת רגשניות בכייניות שאין לתאר! מחכות מסופ"ש לסופ"ש למפגשים הללו מלאי הרגש, האהבה והעוצמה. החברים הזכרים שאיתנו שם רגילים לראות אותנו דומעות כשהם שרים לנו, כשאנחנו סתם מתגעגעות או פורקות קושי
כאלה אנחנו- נקבות חזקות שלא מפחדות להוציא רגשות
אבל הפעם הבכי שלי היה שונה. לא כזה שהוא מכיר אצלי. בכי של כאב, בכי עמוק מהבפנים של הבטן
בכי שהצליח להפתיע גם אותי
והוא, לא נבהל. התחיל לנענע את הערסל וללטף את גבי. הרגשתי כמו ילדה קטנה על רגלי אביה, הרגשתי בטוחה ושמורה. הוא המשיך לנענע את הנדנדה, מחבק אותי חזק ומלטף את גבי ולוחש לי "תוציאי את זה, הכל בסדר"
ואני בוכה רק יותר ובקול, ללא שליטה לתוך אוזניו כשאורחים רבים נוספים יושבים סביבנו ונוכחים לסיטואציה. חלקם פעם ראשונה איתנו. וזה לא מעניין אותי בכלל. אני ברגע שלי עם עצמי ועם גרבר
הוא מנסה להבין מה קרה- האם זה בגלל החבר שליוויתי לרכב? קרה שם משהו בחוץ?
"לא" אני עונה לו. "אני פשוט מתגעגעת לבדס"מ 😭😭😭😭 מזמן לא היה לי ופתאום נתקפתי בגעגוע עמוק בלתי מוסבר. ואתה, בנוכחות שלך, באלפא שאתה, אתה הדבר שהכי קרוב לזה והזכרת לי פתאום את השליטה שכל כך חסרה לי 😭😭 ובלי קשר התגעגעתי אליך חיים שלי, מזמן לא נפגשנו 😭😭😭"
כן.. ככה אנחנו דרמתיות 🤦🏻♀️ חחח
וככה חבר שלנו מר גרבר יודע להכיל אותנו. לתת לנו לפרוק, להוציא. לא מפחד, לא נבהל. מכיל, מאפשר
הפתיע אותי מה שהרגשתי אתמול
לא ידעתי שאני יכולה להרגיש כזה עומק של געגוע לבדס"מ. אני לא מרגישה את הגעגוע ביום יום שלי! אז מה לעזאזל קרה כאן???
לא עשיתי סשן מספר חודשים
לא עשיתי סשן חזק קרוב לשנה
לא עשיתי סשן משמעותי עם שולט שלי מעל שנתיים
אני לא יודעת לעשות סשן רק לצורך כאב. אני צריכה משמעות. לא היתה לי משמעות המון זמן. לא היתה לנשלטת שבי משמעות יותר מדי זמן
אבל אמשיך בדרכי עד שהמשמעות תגיע. אמשיך להיות באיפוק. ובינתיים מר גרבר חברי היקר, ברשותך- אמשיך להתרפק עליך ❤️
תודה על החברות איתך. תודה עליך כפרעעע 😍😍😍
אני בהודיה ענקית על כל מה שאתה בשבילי 🙏
אוהבתתתתתת 😘😘😘😘😘😘😘
-התמונה צולמה ע"י מר גרבר בכבודו ובעצמו שעתיים לפני הדרמה 🤭