לב חופשי, היום הלב שלי?!... ...

זה כזה פשוט,

כזה אנושי.

 

תתנו למישהו חיבוק.

אחד.

אמיתי.

 

זה חודר עמוק.

אל תוך הלב.

 

זה יכול להיות הילד שלכם.

זה יכולה להיות אחות שלך.

אבל גם כל אחד אחר.

 

חיבוק.

 

זהו,

 

מלא בתום.

 

זה המון!!

 

וגם.. גם תחבקו את עצמכם!!

מגיע לכם.

 

ככה פשוט,

תחבקו את עצמכם.

 

מותר.

 

באמת שמותר.

 

בעצם חייבים.

 

אתם פשוט חייבים!!

 

קדימה.. 

 

 

              שיהיה לכם בוקר רגוע וכייפי,

              מלא בשלווה אמיתית.

 

              רגעעע.. 

          }{

                        חיבוק

                                            ממני מוש,

 

                           

 

 

 

במהירות בזק קיבלתי הודעות וטלפונים דאוגים..

אז אני חייב לומר..

רגעע!!

זה לא אני, 

אני כאן רק כדי ללוות את אחשלי..

להיות איתו.

שלא ישאר דקה לבד.

 

ואתם.. ואתן...

אתם אנשים טובים כל כך!!

הרעפתם עליי אינספוררר נשיקות וחיבוקים!

כוכבים מנצנצים שאתם!!

 

אז פעם ראשונה במיון..

ואחרונה אמן..

הכל כאן עוצר מלכת.

ויש כאן אנשים טובים עם מלאאא לב.

מלאאאאא!!

 

תודה על הזכות שאתם חלק מהחיים שלי!!

 

            כותב ואוהב,

                כותב ואוהב,

                    כותב ואוהבבבב!! 

 

                                                מוששש,

 

אז זה לילה במיון...

פעם ראשונה בחיי, 

ומקווה שאחרונה.

תכל'ס באלי להרקיד פה את כוווולם!!

באלי לעשות לאנשים כאן חיוך. 

אפילו אחד.

אפילו נגיד רק בזווית של השפתיים..

 

יש כאן מלאא אנשים שמשחקים ב..🤭

רופא-חולה.

🙈 🙈 🙈

 

ורק אני משחק פאבג'י..

נשמע לי יותר מגניב,

מה לעשות...

 

לילה טוב מלאא בכוכבים מנצנצים

וגשםםםם מתופף על הפחים⁦..

 

                        רק בריאות!!

                                    מוששש,

 

 

 

בליבי ובמחשבותיי תמיד.

תמיד תמיד.

 

                                                     מושש,

⁦🌧️⁩⁦🌧️⁩⁦🌧️⁩  ⁦🌧️⁩⁦🌧️⁩⁦🌧️⁩⁦🌧️⁩⁦🌧️    ⁩⁦🌧️⁩⁦🌧️⁩⁦🌧️⁩⁦  🌧️⁩⁦🌧️⁩⁦🌧️⁩⁦🌧️⁩

 

מַיִם עוֹזְרִים לִפְרָחִים לִגְדֹּל,
וּדְמָעוֹת עוֹזְרוֹת לַאֲנָשִׁים.

 

אז זה לא שלי,

אבל אני אוהב את זה. כל כך.

 

⁦🌧️⁦🌧️⁩⁦🌧️⁩⁦        🌧️⁩⁦🌧️     ⁩⁦🌧️        ⁩⁦🌧️⁩⁦🌧️⁩⁦🌧️     ⁦🌧️⁩⁦🌧️⁩⁦

 

 

 

                      🍃                             🍂

🍂                                             🍃

 

🐢🐢       🦔🌱     🦔🦔     🐢      🌱🌱  🐢🐢

 

כייף שזה הגשם הזההההה,

עושה לי לרקוד🙈

 

                                         מוש, 

 

תמיד זה בא בחורף,

וטוב שכך.

אני מהאנשים של הגשם.

כזה אני,

מזל גדי שכמוני, 

 

מדלג על ההרים

ומקפץ על הגבעות,

חוקר גבעולים,

לא בורח כבר מלטאות,

 

כי תכל'ס, גדלתי.

זה זהו שכזה.

זה סוף ילדותו של מוש,

 

יומולדת עשרים ואחת.

עת לעצור, הכל.

לומר שלום לכל ההרפתקאות.

 

החיים, הם לא פאבג'י.

 

אבא שלי אמר,

 

אני רק שתקתי.

 

אז זה כזה.

כולם חוגגים את השנה החדשה,

כולם יודעים שזה החודש הכי הכיייי

 

אני עומד תוהה,

הכל כל כך מבולבל.

אבל גם כל כך ברור.

ברור וחד.

 

בכלל איך בכלל חוגגים יומולדת שכזאת.

זאת פעם ראשונה שאני נהיה בן עשרים ואחת.

 

באלי גשם.

 

ואז שלוליות ולא של דמעות.

 

ואז לכתוב עוד שיר אבל שמח.

 

באלי שאנשים לא יכאבו יותר.

באלי להיות פחות חמוד, 

אני יודע שיש שקשה להבין את זה.

ואין לי כוח להסביר.

 

באלי עוד וויסקי,

אז הנה עכשיו אני שותה.

 

באלי שוב לרוץ אל השדות,

לחפור הכי עמוק 

להוציא את הארגזים של הסודות,

אל העולם.

 

באלי שמישהו יוציא סרט על החיים שלי,

אני בטוח שזה יעזור להמון, המון המון.

ואם לאחד, גם שווה.

 

באלי להיות שם,

בשביל הילדים שאין מי שיהיה שם בשבילם.

 

אז החיים הם לא פאבג'י.

 

יומולדת עשרים ואחת.

 

אין לי כוח לכתוב את זה במספרים.

 

באלי שאנוצ'קה הלבנה תמצא את שלהה...

 

באלי להיות כאן יותר אבל אין לי מכונת זמן.

 

באלי לכתוב שהפוסט הזה יושמד,

 

אולי.

 

לא, אני אעלה אותו.

מקסימום..

אני לא מושלם.

לא אני לא.

 

אני כן קסם.

אני קסם אמיתי,

כזה שאי אפשר לגלות.

 

אני קסם שיש לו קוסמת,

נדירה וחכמה אינסוףףף.

 

אינסוווףףףףףף אלף סימני קריאה

 

טוב זהו.

מספיק.

החיים הם לא פאבג'י.

 

הנה זה נגמר.

 

אבל איך אחגוג את היומולדת שלי.

איך?? 

 

 

 

                                      מוש,

 

 

 

🚴     🏃🏃     🚴   🚴         🚶     🚴       🏃    🚴

 

 

אִם גַּם אֲנָשִׁים חֲזָקִים בּוֹכִים בַּלַּיְלָה כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה..
אָז אֲנִי אִישׁ חָזָק, מְאוֹד.

 

                   מוש,

 

רַק תִּתְּנוּ לִי

וִיסְקִי

פִיסְטוּקִים

חֶרֶב מַצָּ'אטָה

וַאֲנִי כְּבָר אֶסְתַּדֵּר.

 

                                מוש,

 

 

 

געגוע,

עצב,

מחוננות,

שאיפה,

הגשמה עצמית.

בלבול,

תהיות,

עינייך החומות,

מביטות,

אל תוך עיני הירוקות.

דמעות,

שקופות,

גולשות אל המקלדת.

 

עוד מעט יהיה שיר,

    עוד מעט,

        עוד מעט,

 

 

                כמעט.

 

                     לאט לאט,

                          לאט לאט,

                                מוש להט

 

ויש המון פסיקים,

ואלפי נקודות,

בכל השירים שלנו,

במילים, באותיות,

בין השורות,

 

עוד מעט ירד כאן גשם,

של דמעות.

 

עוד מעט תדליקי נרות,

תכסי עינייך כמו האימהות.

 

וביער שלך צבים וקיפודים,

בלי שום פחד, הכי ביחד.

 

                           זה לא נגמר,

                           לא זה לא.

                              זה לא.

 

 

                                 פשוט לא.

 

 

                                         פשוט מוש,

 

 

                                               פשוט פשוט.

 

 

                              

 

 

לִפְעָמִים אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ

וְלִפְעָמִים לֹא,

הַיּוֹם לֹא.

 

                 מוש,