לפני 18 שנים. יום שבת, 4 באוגוסט 2007 בשעה 23:14
כבר כשסיימתי את הפוסט הקודם הרגשתי סוג של אדישות, שרק הלכה ונהייתה שלמה יותר. לא הרגשתי קנאה רומנטית, זה לא חירמן אותי, אחרי איזה זמן שקעתי בשיחות פרטיות בצ'ט, כשהיא חזרה לא עניין אותי לשמוע מה היה ועדיין לא מעניין אותי, והאמת שחבל שהיא לא הלכה אליו וישנה אצלו ונשארה אצלו גם מחר, לפחות ככה היה קצת שקט וספייס.
יש לי דברים כל כך יותר חשובים על הראש לטפל בהם. והיות שציפיות מתהום גוררות אכזבות, כבר למדתי לא לצפות, ויותר טוב ככה, כשאני מופתע לטובה מדי פעם. נעים לי ומחוזק להרגיש ככה, ובאמת שאין לי זמן ומרץ עכשיו לגדל ילדה מטעמים מובנים, אז שתלך לאן שתישא אותה הרוח, ושתבלה ותהנה. לי באמת שכבר לא איכפת.