ברביעי בערב היינו מדוכדכות.
שוב סגרו את חדרי הכושר והבריכות, ובשבילי כחולה לב, אכלן רגשי שנאבק בעודף משקל, ומסומם כרוני לשעבר שעדיין מתמודד עם קשיי הגמילה- זו ממש מכה אנושה. כל זה גם בנוסף לאבטלה הכמעט מוחלטת כבר ארבעה חודשים וחצי, החרדות הכלכליות, והדיכאון שהוא כמו סלע שאני גורר איתי כל הזמן במעלה ההר.
ביום שהכריזו על ההגבלות החדשות מיהרתי לרכוש משקולות יד כדי שאוכל להתאמן בבית. בסגר הקודם המלאי בחנויות אזל בצ׳יק, ועדיין ברוב האתרים כתוב שאין במלאי. בכל זאת מצאתי מוצר מתאים איפשהו, והיה כתוב שניתן לבצע איסוף עצמי מקיבוץ בית השיטה. לאחר הרכישה קיבלתי מייל שעקב המצב הם לא מבצעים איסוף עצמי כרגע, ושהם בבידוד עד יום ד׳ ולא עונים לטלפון. ביום ד׳ ניסיתי להתקשר לאורך כל היום, וההודעה על הבידוד אכן הוסרה, אבל לאחר הפניית השיחה לשלוחות השונות הקו היה תפוס, או שפשוט לא ענו.
אז בערב היינו מדוכדכות, ולא ידעתי אם לבצע בכל זאת התכנית שגיבשתי: לנסוע ביום ה׳ לאזור הגלבוע ועמק המעיינות ובדרך גם לאסוף את המשקולות. לבסוף לקראת 21 תהום אמרה: ״ממי, בוא ניסע בכל זאת!״, ומיהרנו להכין את התיקים עם ציוד הצילום והמזון.
קמנו ב2:30 כהרגלנו בימי טיול וב3:30 כבר היינו בדרך. על כביש הסרגל תהום התוודתה שהיא עדיין מפנטזת להישלט (לא חשבתי אחרת), וכששאלתי אותה אם היתה רוצה להישלט על ידי או על ידי מישו אחר היא ענתה שאם נוח לי במקום הזה אז היא תשמח שזה יהיה אני. (יפה מצדה באמת).
כשהגענו לכתף שאול עם דמדומי הזריחה, הטלתי עליה איסור גמירה לימים הקרובים.
״את יותר מדי זונה, תהום, וחושבת רק על עצמך. כמה ימים לדעתך מגיע לך להיענש באיסור גמירה?״
היא חשבה וענתה ״ארבעה״.
כיוונתי את ידה לזין המתקשה שלי, שתרגיש.
הזריחה היתה מרהיבה, היא מצצה לי בזמן שצילמתי, ואחרי שהשמש עלתה המשכנו לנסוע בכביש מעלה הגלבוע, כשהיא מלטפת לי את הזין ואני אומר לה שהיא שלי ורק שלי וצובט לה בפטמות.
בדרך עצרנו וצילמתי אותה על מערום קוביות חציר, טבלנו במפלים הלבנים השוצפים, ובגן השלושה התמזמזנו ארוכות וקשות במערה הסלעית שבתוך הבריכה. כשבאנו ללכת מישו שאל אותנו אם אנחנו הולכות והוא יכול לרשת את שולחננו, והחמיא לנו על הופעתנו הערכית ב״בואו לאכול איתי״. (נחמד להיות סלביות🤗)
לפנות ערב החרמתי לה את השרביט, הויברטורים והדילדו האדום הענק שהיא אוהבת. אחרי שהתאפרה ולפני שיצאה עם חברות זיינתי אותה וגמרתי לה בפנים (סוף מחזור) בלי שהיא תגמור, ונתתי לה משימה לשלוח לי הודעה עם משפט אחד בכל שעה עגולה.
20:00 חושבת עלייך אהובי
21:00 אני מתה להרגיש את הזין שלך בתוכי 💖
22:00 היה לי ממש כיף איתך היום
23:00 אני אוהבת אותך כל כך מאמי 💋❤️
00:00 אני מתה עליך
01:00 אני ממש רוצה שתזיין לי את הגרון
בשישי הורדתי אותה למצוץ לי ולהתחכך לי על הרגל כשאני יושב ליד המחשב באולפן וצופה בתמונות טריות וסקסיות שהעלתה אקסית שלי, נסיכה רעילה ויפהפיה, וכמו כן נתתי לה משימות:
1. לעבור על היסטורית הגלישה ולשלוח לי לינקים ל10 סרטוני הפורנו האחרונים שצפתה בהם.
2. לכתוב. לא חייבת לפרסם, לא חייב להיות ארוך, ממש לא צריך להיות עליי, אבל שתכתוב בלי לחשוב, מהלב. היא כתבה פוסט פוליטי, ופרסמה בבלוג שלה ובפייס. הייתי גאה.
בשבת בבוקר שאלתי אותה אם היא מתכוונת להתאפר ולהתייפות לקראת מסיבת הגיגית בפלורנטין אחה״צ, והיא השיבה בחיוב. ״אז תעשי את זה עכשיו, שגם אני אוכל ליהנות ממך!!! זו את שבאיסור גמירה, לא אני. ואם לא אהיה מרוצה ממך ולא אגמור לך בכל החורים אוסיף לך ימים לעונש״. היא צייתה, ואף שאלה ביוזמתה אם לנקות את התחת.
היא לבשה סט תחתונים וחזיה אדומים, התאפרה כמו זונת צמרת, ותלתליה הזהובים זרחו באור יקרות.
אזקתי את ידיה וקשרתי למיטה, זיינתי לה את הגרון ואת הכוס, דחפתי לה פלאג לכוס ופתחתי לה את התחת עם דילדו הזכוכית החדש. זיינתי אותה בתחת וגמרתי בתוכו. הכנתי לה ארוחת בוקר, ואחריה קראתי לה שוב לחדר השינה. היא ממש התחננה לגמור כבר. קשרתי את ידיה, וזיינתי אותה כמו שכבר הרבה שנים לא זיינתי, ולא הייתי בטוח שאני בכלל מסוגל. (מסתבר שממש כן!). טחנתי אותה באגרסיביות, יצאתי בבת אחת, השתהיתי, ונכנסתי חזרה בברוטאליות, וחוזר חלילה. דפקתי לה סטירות לפנים ולציצים, לחצתי את ראשה החמוד מלמעלה ודחקתי את הזין עמוק יותר לתוכה. היא הביטה לעיניי ולחשה בכנות מוחלטת: ״אני אוהבבתתת אותך!״.
עברתי להגמיר אותה עם האצבעות, ואז עוד אורגזמה עם השרביט ואחד הויברטורים. היא צרחה ואז צחקקה בהקלה גלוייה. המשכתי לזיין אותה עד שגמרתי שוב בתוך הכוס המופלא שלה, שינ״צנו, וצעדנו ב100% לחות לוהטת למסיבת הגיגית בפלורנטין ואחריה להפגנה בכיכר.